זהותה הדואלית והגדרתה החוקתית של מדינת ישראל כ”יהודית ודמוקרטית” מציבה אתגרים רבים לחוקרים ולקובעי מדיניות כאחד. בצילה, מתקיימים בחברה הישראלית מתחים משמעותיים: לאומי, דתי, אזרחי ועוד. לאורך השנים הוצעו ויושמו אסטרטגיות שונות להתמודדות עם השסעים החברתיים במדינה ועם המתח האינהרנטי בין אבני היסוד יהדות ודמוקרטיה: חלקן ממוקדות באתגר האינטלקטואלי שיוצרת ההגדרה הכפולה וחלקן ממוקדות בהיבטים המעשיים הנגזרים ממנה.
קבוצת המחקר של מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן תעסוק במתודולוגיה של בניית הסכמות כאסטרטגיית התמודדות עם הצימוד היהודי-דמוקרטי בישראל. בעבר נערכו כמה ניסיונות ברוח זו, בין היתר במסגרת פרויקט חוקה בהסכמה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמנת גביזון מדן ואמנת כנרת. אולם, דומה שניסיונות אלה הם החריג, והאסטרטגיות המרכזיות הננקטות על ידי הצדדים המעורבים מכוונות בדרך כלל להגעה להכרעות בינאריות גורפות בשדה הפוליטי או בבתי המשפט, או להסדרים מקומיים התפורים למידותיה של קהילה מסוימת. יתרה מזו, עד כה, הניסיונות המעטים לבניית הסכמות חברתיות נערכו ללא פנייה או אפילו מודעות לידע המקצועי הקיים בשדה יישוב הסכסוכים. כך למשל באף לא אחד מהתהליכים שצוינו נערך שימוש שיטתי במגשרים מקצועיים. מעבר לחוסר המעשי, דומה כי גם ברמה התיאורטית השיח שמתפתח בישראל בנושא יהדות ודמוקרטיה והמתחים הנגזרים ממנו מנותק לחלוטין מהשיח התיאורטי העשיר המתגבש בשנים האחרונות בנושא יישוב סכסוכים בכלל ויישוב סכסוכים בנושאי זהות בפרט.
לקבוצת המחקר שלוש מטרות:
ראשית, יצירת גוף ידע עיוני משמעותי ומרוכז העוסק בבניית הסכמות בנושאי יהדות ודמוקרטיה בישראל. גוף ידע כזה עשוי לכלול, בין השאר, גישות פילוסופיות לפשרה בכלל ולפשרה בנושאי זהות לאומית בפרט, ניתוחים היסטוריים של תהליכים קודמים, הסתכלות חברתית על תהליכים של בניית הסכמות ובחינה משפטית-נורמטיבית של האפשרות לעודד ולהבנות תהליכים אלה.
שנית, גישור על הפער בין העיסוק האקדמי והעיסוק המעשי בשטח בבניית ההסכמות בנושאים אלו. במסגרת זו תעסוק הקבוצה בשאלות מבניות, מוסדיות ומתודולוגיות כגון: זהות היושבים סביב השולחן וקביעת כללי השיח, היחס בין תהליכים דליברטיביים מלמטה למעלה לבין תהליכים הממוקדים בפוליטיקאים ובמובילי דעה, תפקידם האפשרי של בתי המשפט ומוסדות שלטון אחרים בבניית שיח כאמור. כמו כן תעסוק הקבוצה בהתאמתן של מתודות שונות של גישור ותהליכי בניית הסכמות למאפיינים הייחודיים של הזירה היהודית דמוקרטית.
שלישית, יצירת קהילת שיח וידע של חוקרות וחוקרים שעוסקים בתחומים של בניית הסכמות בנושאי יהדות ודמוקרטיה בישראל, מתוך שאיפה להבנות את התחום כענף חקר חדש ומבוסס לעתיד לבוא.
הקבוצה תיפגש פעמיים בחודש במהלך סמסטר א’ של שנת הלימודים תשפ”ב. לצד מפגשים בעלי גוון עיוני-תיאורטי, בחלק מן המפגשים יוזמנו המשתתפים גם להתנסות מעשית שבה ייבחנו הגישות התיאורטיות תוך שימוש בטכניקות ובתפיסות של יישוב סכסוכים. החלק היישומי עשוי לכלול גישור מבוים בקבוצות קטנות, כתיבה מחדש של פסק דין שעוסק במתח המדובר, דליברציה על בניית ההליך בהתייחס לשיח הזהות שבו מדובר, או תהליך בניית הסכמות רב משתתפים. בתום הסמסטר הראשון יתקיים כנס אקדמי שעל בסיסו תיערך אסופת מאמרים אקדמית שתתפרסם ככרך בכתב עת או באופן עצמאי. המאמרים יישפטו בהתאם לכללי השיפוט האקדמיים. במהלך הסמסטר השני תיפגש הקבוצה ליום או לשני ימים מרוכזים שבהם יתאפשר לחברי הקבוצה להציג מאמרים שכתבו בנושא ולקבל משוב מחברי הקבוצה כמו גם מחוקרים נוספים בתחום.
הקבוצה היא בינתחומית ופתוחה לחוקרות ולחוקרים מתחומי המשפט, יישוב סכסוכים, מדעי החברה, פילוסופיה, תרבות ועוד, בשלבים שונים של קריירה אקדמית/מחקר. למשתתפי הקבוצה יוענקו מענקי מחקר לצורך כתיבת מאמר. את סכום המענק ניתן יהיה לנצל למימון פעילויות מחקריות אופייניות (שכר עוזרי/ות מחקר, ייעוץ סטטיסטי, תרגום, עריכה וכדומה). עדיפות בחלוקת המענקים תינתן לחוקרות ולחוקרים צעירים.
חוקרות/ים ומגשרות/ים המעוניינות/ים ליטול חלק בקבוצת המחקר מתבקשים/ות לשלוח תקציר שאינו עולה על 400 מילים אודות מחקרם/ן ו/או פעילותם/ן, בצירוף קורות חיים, לדוא”ל cjdl.contact@biu.ac.il עד ליום שלישי ה- 1.6.2021. 1.7.21
התקציר יכלול מבוא למחקר הכולל את הפרספקטיבה התיאורטית ממנה מגיעים החוקרות/ים וכיוונים ראשוניים של חשיבה על נושא הקבוצה. אנו מקווים כי במהלך עבודת הקבוצה הפרוייקט המחקרי יועשר ויורחב בהתייחסות למושא מחקר העשוי להיות סכסוך ומתח קונקרטי הקשור בצימוד יהודית ודמוקרטית, מתודולוגיית ישוב סכסוכים קונקרטית שהוצגה במפגשים, שאלות של עיצוב הליכים לישוב סכסוכים, וביחס לתימות נוספות.
מובילי הקבוצה
- פרופ׳ שחר ליפשיץ, ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
- פרופ’ מיכל אלברשטין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן