מידות טובות, מידות רעות באקדמיה
סידרת המפגשים מידות טובות, מידות רעות באקדמיה בוחנת היבטים שונים באתיקה האישית והמקצועית שלנו בעידן של משברים בריאותיים, כלכליים, טכנולוגיים וגם של הזדמנויות חדשות לשיפור האתיקה האישית והמקצועית. הסדרה מספקת אפשרות לחשוב על הזהות והאינטגריטי האישי והמקצועי שלנו ואולי גם תספק טריגר לשינוי ולהתחדשות. המוטיבציה לסדרה היא כמובן אזרחות טובה והגונה באקדמיה ובחברה. אני מקווה שתסייע למשתתפים ולי ולהבין את עצמנו בצורה טובה יותר ולתת לאתיקה המקצועית והאישית מקום חשוב יותר בחיי היום יום שלנו. קהל היעד הוא הדור הצעיר (חברי וחברות מעברים), דור ההווה, ודור המייסדים. כולנו חברי קהילייה אחת.
הסדרה בעיצוב מתמיד, גמישה ומתפתחת ואני מזמין הצעות לנושאים ואורחים נוספים. ברצוני להודות למשתתפים ולעשרה ויותר עמיתים ועמיתות ששמשו יועצים בלתי פורמליים בהכנת הסדרה.
- מפגש פתיחה של הסדרה עם הסופרת מאיה ערד. נדבר עם מאיה על קינאה באקדמיה ובכלל. המפגש ייערך בזום ביום רביעי ה 14 באוקטובר 2020, בין השעות 19.00 ל 20.00
מאיה ערד היא סופרת ישראלית המתגוררת בארה”ב ומשמשת סופרת תושבת במרכז ללימודים יהודיים באוניברסיטת סטנפורד. היא בוגרת החוגים לבלשנות ולימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב ובעלת דוקטורט בבלשנות מאוניברסיטת לונדון. רבים מספריה הם קומדיות של מידות – רעות או אחרות – ורבים מהם מתרחשים בין כותלי האקדמיה. קישור לספריה אפשר למצוא כאן. קישור לזום כאן.
- פרופ’ חגית מסר ירון, יו”ר בשער ואוניברסיטת תל –אביב, כסף ואקדמיה, משחית או מעצים? יום רביעי, ה 21 באוקטובר 2020, 19.00 – 20.00. קישור לזום כאן.
נדון באתיקה אקדמית וכסף. נשאל עד כמה הצורך להשיג תקציבי מחקר מחד ופוטנציאל הרווח האישי ממסחור תוצרי מחקר מהווים חממה לעיגולי פינות במחקר.
חגית מסר ירון, פרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, מלאה שורה של תפקידי ניהול אקדמיים. בנוסף לפעילותה הפורמלית באקדמיה, היא מתעניינת ועוסקת במדיניות מדע והשכלה גבוהה, בקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ובאתיקה של מדע וטכנולוגיה. בנושאים אלו הרצתה, כתבה ופרסמה במגוון מסגרות לרבות ספרה “הקפיטליזם של הידע” שפורסם ב 2008.
- פרופ’ יואב ורדי ופרופ’ אלי וויץ, אוניברסיטת תל-אביב. התנהגות לא נאותה בארגונים בכלל ובאקדמיה בפרט, יום רביעי, ה 4 בנובמבר 2020, 19.00 – 20.00.
תחום ההתנהגות הארגונית מראשיתו עוסק בעיקר בהיבטים הארגוניים היותר פשוטים להבנה, ונוטה לבחון את פני הארגון מנקודת מבט מושגית שהיא נורמטיבית וחיובית. אנו עוסקים בהתנהגות ארגונית לא נאותה (האל”נ) כתופעה אינהרנטית ובלתי נמנעת בחיים הדינמיים בארגונים. התנהגות לא נאותה הינה כל פעולה של חבר בארגון המפרה ביודעין את נורמות ההתנהגות הנאותה. המוטיבציה להתנהגות לא נאותה יכולה לנבוע מהבאת תועלת לפרט עצמו או לארגון או מהרצון לגרום נזק. ההתנהגות הלא נאותה בארגונים מתבטא בפגיעה במפר הנורמות עצמו, באחרים, בתהליכי העבודה, במשאבי הארגון ובהסדרים הארגוניים לניהול החיים בו. מנעד ההתנהגויות קיים גם בעולם האקדמי. את ההתנהגות הלא נאותה באקדמיה (לדוגמה, אפליה במערכות הקריירה, התעמרות והטרדה, פוליטיקה חתרנית, זיוף ופלגיאט) יש ללמוד ולהבין ולמצוא את הדרכים לנהל אותו ולצמצמו (לדוגמה על ידי טיפוח מערכות למתריענות פנימית).
פרופי יואב ורדי הוא גמלאי של החוג ללימדי עבודה באוניברסיטת תל אביב וראש התכנית חברה והתנהגות במכללה האקדמית לישראל ברמת גן. התואר השלישי שלו (1978) הוא מבית הספר ליחסי עבודה של אוניברסיטת קורנל. תחומי המחקר שלו הם התנהגות ארגונית, קריירות בארגונים והתנהגות לא נאותה בארגונים. מחקריו של יואב פורסמו בכתבי עת מובילים ויחד עם פרופ’ וייץ הוציא לאור את הספר התנהגות לא נאותה בארגונים (2020) בהוצאת מאגנס. ליואב יש גם ניסיון פרקטי בעבודה במשאבי אנוש ובייעוץ ארגוני.
פרופ׳ אלי וייץ הוא גמלאי של החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית לישראל ברמת גן. לפרופ׳ וייץ ניסיון נרחב ביחסי עבודה, בניהול משאבי אנוש, בניהול שינויים וייעוץ ארגוני. תחומי המחקר שלו כוללים חקר ארגונים, היסטוריית ניהול, ניהול ופיתוח ארגוני, אתיקה ניהולית והתנהגות לא נאותה בארגוני עבודה. אלי שימש יו”ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, היה יושב ראש ארגון הסגל הבכיר של אוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות.
- פרופ’ יוסף גרודזינסקי, שקרנים ורמאים במדע יום רביעי, 11 בנובמבר 2020, 19.00 – 20.30.
מדענים עושים לא מעט טעויות, אבל שקרנים ורמאים רבים מדי לא מוצאים שם. ובכל זאת, לא אחת מתגלה תרמית מדעית, שחשיפתה מרעידה את אמות הספים של עולם המדע. אדבר על הונאות מדעיות מפורסמות: איך הן מתגלות, מה קורה כשהן נחשפות, למי יש אינטרס בחשיפה כזו, וגם מי (חוץ מהרמאי) רוצה להסתיר את התרמית. בסופו של הדיון נלמד, אולי, משהו חדש על הקהילה המדעית, וגם על טיבם של אמת ושקר במדע.
יוסף גרודזינסקי חוקר מנגנוני שפה במוח האנושי בבריאות ובחולי. כיום, הוא משמש כראש המעבדה לנוירו-בלשנות במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית, וכפרופסור אורח במכון למדעי העצב והרפואה, מרכז המחקר יוליך, גרמניה. לפני הגיעו לאוניברסיטה העברית ב-2013, היה גרודזינסקי מופקד על קתדרת קנדה לנוירו-בלשנות באוניברסיטת מקגיל, קנדה. קודם לכן שימש כפרופסור לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון, וכפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף למחקריו הנוירו-בלשניים, הוא עוסק בהיסטוריה. בין, היתר, הוא מחבר הספר ״חומר אנושי טוב״ (1998), בו תועד ותואר גורלם של יהודים ניצולי שואה במחנות העקורים בגרמניה, באוסטריה, ואיטליה אחרי מלחמת העולם השניה.
- האינטלקטואל, האקדמיה והפוליטיקה, עם פרופ’ נורית בוכוייץ, המכללה האקדמית בית ברל.
יום רביעי, 18 בנובמבר 2020, 19.00 – 20.00.
השיחה תעסוק בספרו של מישל וולבק כניעה (2015, Soumission), רומן ספקולטיבי המתאר את נצחון המפלגה האיסלאמית בבחירות לנשיאות צרפת 2022 מנקודת המבט של הגיבור, מרצה לספרות באוניברסיטה. ברקע האירועים נפרש סיפור החיים האקדמיים של הגיבור: מחקר הדוקטורט, כניסה לחיים המקצועיים, מינוי לפרופסור, הוראה ומחקר, מינויים וקידומים ופוליטיזציה של האוניברסיטה (לרבות מינוי שר לענייני השכלה גבוהה). כתיבתו הפרובוקטיבית של וולבק, הנאמנה למודל הפוסטמודרניסטי של ערעור, פירוק ופרובלמטיזציה, בוחנת את מכלול החיים האקדמיים מזווית סאטירית ואף טראגי-קומית ומציעה אמביוולנטיות ומבוכה. קריאה ברומן תהווה בסיס לשיחה על הקשר שבין העולם האינטלקטואלי לפוליטי ועל מקומה של האליטה האינטלקטואלית בחיים הציבוריים.
נורית בוכוייץ היא פרופ׳ חבר בחוגים לספרות עברית וכללית ולספרות אנגלית במכללה האקדמית בית ברל. היא מכהנת כדקאן הפקולטה לחברה ולתרבות. תחומי המחקר שלה הם פוסטמודרניזם ופוסטהומניזם, רומן המאה העשרים ואחת ושירה בתר-מודרניסטית ובתחומים אלה חיברה וערכה חמישה ספרים. היא מתמחה בכתיבתו של מישל וולבק וחיברה את הספר An Officer of Civilization: The Poetics of Michel Houellebecq (Peter Lang, 2015)
- פירגון באקדמיה – יום רביעי 25 בנובמבר 2020, 19.00 – 20.30, עם גב’ רוני דנציגר, פרופ’ גד יאיר, פרופ’ זוהר קמפף. השיחה תתיחס גם למאמרים של פרופ’ תמר כתריאל על פירגון (קישור) ודוגריות (קישור) בחברה הישראלית.
גב’ רוני דנציגר היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית. עבודת המחקר שלה, אשר מונחת על ידי פרופ׳ זוהר קמפף, עוסקת בחנופה. בפרט, היא בוחנת כיצד דוברים ודוברות משתמשים בשפה חיובית ובמחוות ידידותיות בצורה אסטרטגית בהקשרים תקשורתיים שונים. במחקרים קודמים היא בחנה כיצד ישראלים דוברי עברית מגיבים למחמאות ודנה בפרגון כאתוס תקשורת חיובית בישראל. תחומי מחקרה הם שפה וחברה, פרגמטיקה ושיח פוליטי.
פרופ’ גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה”ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, “המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי”, הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.
פרופ’ זוהר קמפף הוא פרופסור חבר במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית ועורך שותף בכתב העת Journal of Pragmatics. תחום ההתמחות שלו הוא חקר השיח ומרבית ממחקריו עוסקים בתפקיד השפה והתקשורת בעתות מלחמה ושלום. בין השנים 2015-2020 הוא עמד בראש התוכנית לדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה והיום ממלא את תפקיד סגן הדיקן לענייני הוראה בפקולטה.
- פרופ’ דוד הד, לחזור לאריסטו: על המידה הטובה העליונה – זו של חיי העיון, יום רביעי, ה 9 בדצמבר 2020, 19:00 עד 20.00.
בעקבות תהליך הדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה בעשרות השנים האחרונות והתלות שלה במימון ציבורי, גובר הלחץ על האקדמיה להיות “רלבנטית”, או במילים אחרות לעמוד לשירותה של החברה בקידום מטרות מעשיות למיניהן. האקדמיה נכנסה לעמדת התגוננות שבה עליה להוכיח את חשיבות פעילותה לדרישות של המדינה. נפגעים מתהליך זה בעיקר מדעי הרוח אך גם תחומים של מדע בסיסי. כנגד מגמות אלה יש לזכור שהמחויבות היסודית ביותר של האקדמיה – על כל פניה – היא להרחבת הידיעה לשמה, זו שאינה כפופה לשום תכלית מעשית זו או אחרת. אף כי אריסטו סבר שהמידות הטובות המעשיות הן התשתית לכל חיים חברתיים, הרי שהמידות הטובות העיוניות הן בסופו של דבר הטוב העליון, ועיון לשמו הוא הביטוי המובהק ביותר של אנושיותנו – הטוב העליון.
פרופ’ דוד הד הוא פרופ’ (אמריטוס) בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותו – אתיקה, פילוסופיה פוליטית, ביואתיקה. נושאי המחקר העיקריים שלו הם מעשים שמעבר לחובה (supererogation) מעמדם המוסרי של בני אדם עתידיים וסובלנות. מעבר לכתיבתו בביואתיקה, היה חבר במספר רב של ועדות אתיות הנוגעות לחקיקה ולפיקוח בתחום האתיקה הרפואית – במיוחד בכל הקשור להולדה. זוכה פרס א.מ.ת בפילוסופיה (2017).
- ד”ר מירב אהרון גוטמן, באין גבולות: הבשורה שבאקדמיה ללא קמפוס, יום רביעי, ה-16 בדצמבר 2020, 19.00 עד 20.00
בשיחה זו נבקש להציג את טווח ההזדמנויות הנוצרת בעידן בו לאקדמיה אין קמפוס. במרכז השיחה אטען כי התפוגגות הקמפוס משמעה התפוגגות של הגבולות הפיזיים והמוסדיים של הקמפוס כקונסטרקט עירוני וכמוסד חברתי. התפוגגות הגבולות האקדמיים הם הזדמנות להגדרה עצמית וחברתית לאקדמיה חדשה. מה הבשורה שאקדמיה כזו מביאה איתה? כיצד היא מסייעת לקידום המדע? וכיצד היא מהווה מענה למשבר החברתית בתוכו אנו מצויים? – על כל אלה ננסה להשיב בשיחה זו.
דר’ מירב אהרון גוטמן היא סוציולוגית אורבנית, חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יו”ר אקדמי של החממה החברתית בטכניון וחברה (כמ”מ) במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. מירב רכשה את שלושת תאריה באוניברסיטת תל אביב, עבודת הדוקטורט שלה זיכתה אותה בפרס ע”ש מרי קרי. מירב זכתה (פעמיים) במלגת פולברייט. קיימה פוסטדוק אחד באוניברסיטה העברית ופוסטדוק שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. תחומי ההתמחות שלה כוללים: פשע בערים, משברי עבודה בפריפריה, דת וערים. בשנים האחרונות פיתחה תחום התמחות ייחודי אשר בטבורו תרגום של סוגיות חברתיות לקו, צבע ומרחב במודלים בתלת מימד, זאת במטרה להטמיע סוגיות כלכליות וחברתיות בתהליכי קבלת החלטות. כך נוצר מדיום חדש לתכנון חברתי. במסגרת זו יצרה (ביחד עם תלמידים) שפת ייצוג חדשה לאי שוויון המכונה טופוגרפיה חברתית, שפה זו פתחה פתח לשאלות מחקר חדשות בקרימנולוגיה של מקום, מירב פיתחה סימולציות לחישוב איתנות הרשות במתחום הכלכלה המוניציפאלית ועוד.
- פרופ’ יוסף אגסי, על האתיקה והפוליטיקה של הלחץ לפרסם, יום רביעי, 23 בדצמבר 2020, 19.00 עד 20.00
פרופ’ יוסף אגסי, FRSC, למד בישיבת מרכז הרב וכן באוניברסיטה העברית בירושלים (M. Sc., physics) ובאוניברסיטת לונדון, שם היה עוזרו של קרל פופר (Ph. D., מדע כללי: לוגיקה ושיטה מדעית). הוא היה מדריך צניחה בצבא ההגנה לישראל. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת יורק, טורונטו ומברו אונורריו דל קורפו אקדמיקו דל’אוניברסיטה קייטי-פסקארה, איטליה. הוא פירסם כ-600 תרומות לעיתונות המדעית. וכן ערך כעשרה ספרים וחיבר כעשרים, ביניהם מדע בשטף; מדע וחברה; מדע ותרבות; מדע ותולדותיו; אחוות האנושות: מבוא לפילוסופיה; לקראת אנתרופולוגיה פילוסופית רציונלית; בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית; הסכנה הנקראת חינוך; החקירות הפילוסופיות של לודוויג וויטגנשטיין. הוא חיבר יחד עם יהודה פריד פרנויה: מחקר באבחון וכן פסיאטריה כמדע; עם נתנאל לאור אבחון; עם אברהם מידן פילוסופיה מנקודת מבט ספקנית;; עם איאן ג’ארבי, אסתטיקה רציונליסטית ביקורתית; ועם דוד הראל, מלביץ’: הציורים האבודים.
- המידות הטובות באקדמיה, שיחה עם פרופ’ מנחם מאוטנר (משפטים, ת”א) וד”ר מיכל גל (פילוסופיה, שנקר), במסגרת הסידרה, מידות טובות, מידות רעות (באקדמיה), יום רביעי, ה 20 בינואר 2021, 19.00 עד 20.30.
מה צריכות להיות המידות הטובות של האקדמיה? האם ניתן לגזור אותן מהאידיאלים של האקדמיה? אם כן, מה הם האידיאלים האלה, האם הן נגזרים מאתיקה אוניברסלית או שמא הם ייחודיים לאקדמיה, וכיצד הם אמורים להכתיב את המידות הטובות של האקדמיה?
מנחם מאוטנר הוא פרופ’ מן המניין אמריטוס ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט ע”ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם של תשעה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים שראו אור בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובאירופה. הוא עורכם של שישה ספרים. ספרו “הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו” ראה אור בסוף 2019. ספרו “אוטונומיה ושגשוג: לקראת ליברליזם סוציאל-דמוקרטי” עומד לראות אור ב-2021
ד”ר מיכל גל היא מרצה בכירה לפילוסופיה ביחידה להיסטוריה ולפילוסופיה של האמנות והעיצוב ובתואר השני במכללת שנקר. היא מפרסמת מאמרים באסתטיקה, פילוסופיה של השפה ושל ההכרה, חברה בקבוצות מחקר בינלאומיות ועורכת אורחת בשיתוף פעולה של Art and Gesture בהוצאת De Gruyter ושל Visual Hybrids בהוצאת Poetics Today. גל מחברת הספר Aestheticism: Deep Formalism and The Emergence of Modernist Aesthetics, וב-2021 עתיד לצאת ספרה Visual Metaphors
- פרופ’ יובל נח הררי, על המתח שבין דמוקרטיה למדע, יום רביעי ה 27 בינואר 2021, בין השעות 19.00 עד 20.00
פרופ’ הררי מרצה בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקור התמחה פרופ’ הררי בהיסטוריה עולמית, היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשאלות היסטוריות רחבות-היקף כגון: מהו היחס בין ביולוגיה להיסטוריה? מהו ההבדל העקרוני בין האדם ליתר בעלי החיים? האם יש צדק בהיסטוריה? האם יש להיסטוריה כיוון? האם אנו מאושרים יותר כיום מאשר בעבר? איזה שאלות אתיות עולות מן המדע והטכנולוגיה במאה ה-21?. . ספריו נמכרו בלמעלה מ27 מיליון עותקים ברחבי העולם. ספרו קיצור תולדות האנושות פורסם ברחבי העולם בשנת 2014 והפך לרב מכר. עד שנת 2019 נמכרו 15.5 מליון עותקים והספר תורגם למעל 60 שפות. בשנת 2016 חזר פרופ׳ הררי עם הספר ההיסטוריה של המחר, ספר אשר זכה לשבחים רבים ובוחן את המיזמים הגדולים איתם תתמודד האנושות במאה ה-21. אחרי שבחן את עברה ואת עתידה של האנושות לעומקם, פרסם יובל נח הררי את הספר 21 מחשבות על המאה ה-21 בשנת 2018. כאן הוא עצר להתבונן באקלים העולמי הנוכחי ולהתמקד בשאלות הנוקבות ביותר של ההווה: מה באמת מתרחש עכשיו?
מפגשים בהכנה עם מועדים מתוכננים לסמסטר ב’ תשפ”א
פרופ’ תמר אלאור, מידותיו של האנושי
האנתרופולוגיה כרוכה אחר האנושי. ככזו היא בולשת אחריו באזורי המחיה המגוונים שלו, כבר מאה וחמישים שנים. הפיות שעמדו סביב עריסתה עם לידתה בסוף המאה התשע עשרה, בירכו את האנתרופולוגיה וקיללו אותה כמקובל באגדות. “עליך למצוא לתאר ולהסביר את המשותף לכל בני האדם באשר הם, ועליך למצוא לתאר ולהסביר את השונות העצומה והגיוון האדיר המאפיינים את אורחות חייהם”. המסע למציאת מידותיו של האנושי זכה להתייחסות ישירה מצומצמת ביותר בתוך האנתרופולוגיה. זאת למרות שהכל בעצם השתתפו בו. מיכאל לנדמן, מלומד ממוצא שוויצרי, שלימד באחרית ימיו באוניברסיטת חיפה, ניסח אנתרופולוגיה פילוסופית שנגעה ישירות בסוגיית מידותיו של האנושי. בין היתר כתב כך:
האם האנתרופולוגיה מבקשת למצוא סימני היכר שיופיעו בהכרח אצל כל בני האדם בעבר, בהווה ובעתיד ובכל התרבויות? האם היא מחפשת אבן בוחן שתאפשר לנו לקבוע אם יצור מסויים הוא בגדר אדם? או שמא אין זו אלא שאלה טרומית והמטרה האמתית היא לגלות את אפשרויותיה הנעלות ביותר של האנושות, שאמנם לא כל אדם ואף לא כל תרבות מוכשרים להגשימן, אבל רק בהן הגרעין הפנימי ביותר של מהות האדם מגיע להתגלמותו האמתית והשלמה?
מתוך: מיכאל לנדמן האדם בעיני עצמו. אנתרופולוגיה עיונית. ספרית פועלים, 1980
פרופ’ תמר אלאור, היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודתה המרכזית חיברה בין מיגדר, תרבות, דת וידע. שלוש אתנוגרפיות רחבות היקף שכתבה, עסקו בחקר נשים דתיות, וכיסו את שלושת הקהילות החרדיות והדתיות המרכזיות בישראל. משנת 2008 עוסקת אלאור בחקר תרבות חומרית וסגנון בישראל. ספרה האחרון – סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי , יצא לאור בדצמבר 2014. תערוכה בנושא זה הוצגה במוזיאון ארץ ישראל בקיץ 2018. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת מחקר אנתרופולוגי/ארכיאולוגי בתמיכת ה ISF במטמנת הזבל הראשונה של העיר תל אביב. בחורף 2021 תתקיים תערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שתציג חלק ממצאי מחקר זה
ד”ר ראיף זריק, יותר מידע ופחות מאידיאולוגיה: על דבר אפשרות קיומו של האינטלקטואל
ראיף זריק הוא משפטן וחוקר, מומחה לפילוסופיה פוליטית ולפילוסופיה של המשפט, מרצה לדיני קניין ולתורת המשפט בקריה האקדמית אונו, מנהל אקדמי שותף במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. זריק הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא בעל תואר מוסמך מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה ותואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד. עבודת הדוקטור שלו עסקה במושג הזכות המשפטית אצל קאנט ובמעבר משאלות של מוסר לשאלות של משפט. ד”ר זריק היה מרצה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ג’ורג’טאון והיה פרופסור אורח במכון קוגט למדעי הרוח באוניברסיטת בראון. במחקריו הוא עוסק בשאלות הקשורות לתיאוריה משפטית ופוליטית ובסוגיות של אזרחות וזהות, ציונות והשאלה הפלסטינית. פרסומיו הרבים בתחומים אלו ראו אור בקובצי מאמרים ובכתבי עת משפטיים ובינתחומיים
ד”ר אילת אבן-עזרא, האם אפשר להיות קדוש באקדמיה? על קדושים וחטאים אקדמים באוניברסיטה של ימי הביניים
ד”ר איילת אבן-עזרא היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. היא מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית ודתית של ימי הביניים (1100-1500), ובפרט את ההיסטוריה של מוסד האוניברסיטה ושל דרכי החשיבה המעוצבות בה. ספרה הראשון עסק בביסוס זהותם המקצועית של תיאולוגים באוניברסיטת פריז לנוכח סוכני ידע אחרים של האלוהי, ובפרט בדיון התיאולוגי אודות אקסטזה. ספרה השני עסק בהיסטוריה קוגניטיבית ובהרגלם של תלמידים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים לצייר דיאגרמות עץ בשולי ספריהם. מחקרה הנוכחי עוסק בפרשנות מילולית ואלגורית כאסטרטגיות תרבותיות ובחשיבה כמשחק.
ד”ר רבקה נריה בן שחר, על רגשות ואקדמיה
בעוד השיח האקדמי המקובל עוסק בעיקר במחקרים, פרסומים, מאמרים וספרים, מתחת לפני השטח רוחשים היבטים נוספים. לא רק מידות טובות ורעות, אלא גם רגשות חיוביים ושליליים. קנאה, שנאה ובושה מתקיימות במקביל עם שמחה, סיפוק ושייכות. כעובדת סוציאלית לשעבר אני חושבת ששיח פתוח על רגשות באקדמיה יכול להציג, להנכיח, לתאר ולבסוף גם לקבל את הרגשות המגוונים הללו. אור השמש, מסתבר, הוא לא רק חומר החיטוי הטוב ביותר בעולם המשפט, אלא גם בעולם האקדמי.
ד”ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת דת, מגדר ותקשורת, ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: “הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה”. מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.
פרופ’ שי לביא (מכון ון-ליר ואונ’ תל-אביב) וד”ר ח’אלד פוראני (אונ’ תל-אביב ומכון ון ליר), קסם ואבדן קסם באקדמיה
פרופ’ שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים, הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש (משותף) של מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים. למד לתואר ראשון ושני במשפטים ובסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולתואר שלישי במשפטים באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. תחום התמחותו הוא סוציולוגיה של המשפט ותיאוריה משפטית, והוא חוקר שאלות ביו-אתיות מנקודת מבט היסטורית ועכשווית ומתמקד בשימוש בטכנולוגיות בראשית החיים ובסופם. הוא עוסק גם במחקר השוואתי בין גרמניה, טורקיה וישראל בסוגיות הנוגעות לרגולציה משפטית של הגוף ולמתח בין דת לחילוניות. פרופ’ לביא מכהן בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם של משרד הבריאות. ספרו על סוף החיים, The Modern Art of Dying: A History of Euthanasia in the United States, זכה בפרס הספר הטוב של השנה מטעם האגודה האמריקנית לסוציולוגיה. פרופ’ לביא זכה במלגת פולברייט, בפרס צלטנר לחוקר צעיר במשפטים, במענק להקמת מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים ובמענק מחקר מקרן GIF לחקר ביו-אתיקה וחברה בישראל, בטורקיה ובגרמניה. כיהן כמרצה אורח באוניברסיטת קורנל, באוניברסיטת טורונטו, בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ובאוניברסיטת הומבולדט בברלין.
ד”ר ח’אלד פוראני הוא מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עם תחומי מחקרו נמנים תיאוריה חברתית, מודרניות, שפה וספרות, תיאולוגיה, חילוניות, פלסטין, וההיסטוריה של האנתרופולוגיה. הוא פירסם מאמרים בכתבי עת מהשורה הראשונה. ספרו האתנוגרפי, Silencing the Sea: Secular Rhythms in Palestinian Poetry ראה אור ב-2012 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד; וספרו Redeeming Anthropology: A Theological Critique of a Modern Science, הבוחן את מערכת היחסים בין אנתרופולוגיה לתיאולוגיה, ראה אור ב-2019 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. במחקריו ד”ר פוראני מבקש לשער מה עשויה להניב ביקורת פלסטינית על מושג הריבונות המודרני. במכון ון ליר ד”ר פוראני עומד בראש שתי קבוצות דיון ומחקר: האחת, “חממה ביקורתית”, נועדה לספק מרחב תמיכה אינטלקטואלית ומעשית לסטודנטים פלסטינים לתארים מתקדמים במדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות ישראליות; האחרת, “הערבית ואתגר המחשבה”, מבקשת לשחזר ולחשוף דרכים שבהן השפה הערבית יכולה לפעול, ככלי להעברת חוכמה ניידת וחוצת תרבויות, לעידוד חשיבה נוקבת למרות חשכת המצב הקולוניאלי בזמננו.
ד”ר אלישבע סדן (האוניברסיטה העברית), על עוצמה והעצמה במוסד האקדמי
הרצון להשפיע על מה שמשפיע עלינו עומד בבסיס חקר המושגים עוצמה והעצמה. לא אגזים אם אומר כי הדיון באפשרות להשפיע על האקדמיה הינו רלבנטי ביותר (שלא לומר קריטי), למשתתפי התוכנית “מעברים”. מאות שנים מרתק המושג “עוצמה” פעילים חברתיים, הוגים וחוקרים במדעי הרוח והחברה. לעומת זאת, “העצמה”‘ כפרקטיקה וכמושג אקדמי הגיחה לעולם לפני פחות מחמישים שנה. בהרצאה זו נדון במשמעות של שני מושגים אלה ובאפשרויות יישומם במוסד האקדמי.
ד”ר אלישבע סדן היא עובדת סוציאלית קהילתית ואמריטה של בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. בעשרים שנותיה באקדמיה לימדה וחקרה וכתבה אודות עבודה קהילתית, תכנון קהילתי, העצמה ושיתוף הציבור. כתבה את העצמה ותכנון קהילתי: תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים אנושיים (1997); השתתפות: הדרך שלך להשפיע (2003) (עם א. צ’רצ’מן); עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי (2009).