אירוע // סדרת "מעברים": סדרת סמינרים מקוונים לתלמידי מחקר. תכנית ספטמבר 2020 - ינואר 2021

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/0093010/

  • למפגשים המוקלטים מהעבר גללו לסוף ההודעה
  • למפגשים הקרובים לחצו כאן.
  • את רשימת כל המפגשים הבאים ראו להלן (יתכנו שינויים במהלך הסמסטר)

 

סדרת "מעברים" סתיו תשפ"א

סדרת סמינרים מקוונים לתלמידי מחקר ולבתר דוקטורנטים

 

פרויקט מעברים מלווה סטודנטים וסטודנטיות בעלי אוריינטציה מחקרית – מהתואר הראשון ועד הפוסט דוקטורט  – בתהליכי ההתפתחות האישים והפרופסיונאליים שלהם. השאיפה היא לתמוך, להאיץ, להעמיק ולקדם את התפתחות  תלמידי המחקר קודם כל באמצעות יצירת רשתות תמיכה וסמינרים והעברת ידע. היוזמה מגיעה "מלמטה" אבל התקווה שבהמשך  הפעילות תקודם – על ידי המוסדות האקדמיים והלאומיים עצמם – באמצעות יצירת מערכות תמיכה מקצועיות אשר ייתנו תמיכה אינטנסיבית יותר.  מדובר עם כן ביצירת המרכיבים הראשוניים של המערכת הלאומית שתצטרך לגדול ולהתפתח בהמשך.

תוכנית האירועים של מעברים כוללת מודולים של פעולה:  פיתוח קריירה (המודול הכתום) מענקי מחקר (מארי קירי, אי.אר.סי,  המודול האדום), יחסים באקדמיה ויחסי מנחה מונחה (המודול הסגול), מיומנויות מחקר (המודל הירוק), תעסוקה וחיים מעבר לאקדמיה (המודול הוורוד), מנהיגות אקדמית וקווים לדמותינו (המודול התכול), מיומנויות כתיבה (המודול הצהוב) וחברותות (המודול הירוק בהיר) .

 

 

רשת מעברים: הוויז של ההתפתחות המחקרית

הרצאות מרחיבות דעת, מצילות חיים (מחקריים), בונות מציאות (טובה יותר), נוגעות בלבבות

ברשת כרגע כ 1700 תלמידי ותלמידות מחקר מכל התחומים ומכל המוסדות בישראל ובחו”ל.

רישום לרשת האמייל מעברים בקישור זה.

 

פרויקט מעברים הוקם על ידי פרופ' דוד לוי-פאור, מהמחלקה למדע המדינה ובית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל כחלק מפעילות למען תלמידי ותלמידות מחקר ולטובת זירה מחקרית לאומית, מלאת אנרגיה בתוך האקדמיה הישראלית. הפרויקט הוא המשך לפעילות בנושא שהחלה כבר לפני 15 שנה כאשר יזם את כנס פרחי מחקר – הכנס השנתי הבינלאומי לתלמידי מחקר במדע המדינה, יחסים בין לאומיים ומדיניות ציבורית. תחילה באונ' חיפה ולאחר מכן באוניברסיטה העברית.   בתמיכתו של פרופ' בועז שמיר ז"ל אז דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית יזם פרופ' לוי-פאור (עם אחרים ושותפים טובים) את תוכנית הדוקטורנטים בפקולטה, את תוכנית מלגות הנשיא בפקולטה למדעי החברה, את תוכנית תל"מ במדע המדינה ויחבל (שהתרחבה מאז למוסדות ומחלקות אחרות,  את תוכנית "לימוד בחברותא" באוניברסיטה העברית ועמד בראש תוכנית הדוקטורט של הקרן הבינלאומית לחינוך. הכישלון הגדול ביותר של פרופ' דוד לוי-פאור היה ביישום תוכנית לימודי המחקר הלאומית שנתקלה בפוליטיקה מוסדית בין האוניברסיטאות לבין יו"ר ות"ת דאז, פרופ' מנואל טרנכטנברג

לוח אירועים סמסטר סתיו – חורף תשפ"א

  1. מפגש פתיחה: מתלמיד מחקר לחתן פרס נובל, שיחה עם פרופ'  ישראל אומן, יום שלישי ה 29 בספטמבר 2020, שעה 16.00 עד 17.00. כתובת הזום למפגש  כאן.

פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל וחבר סגל באוניברסיטה העברית. אומן נולד בפרנקפורט שבגרמניה בשנת 1930 למשפחה אורתודוקסית מבוססת, ונמלט מהנאצים עם משפחתו לארה"ב בשנת 1938.  למרות המצוקות הכלכליות הכרוכות במצב של הגירה זכו שני ילדי משפחת אומן לחינוך יהודי וכללי מעולה. קיבל תואר ראשון מקיוני (City University of New York) בשנת 1950, דוקטורט במתמטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1955,  והצטרף למכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנת 1956. בשנת 1990 היה ממייסדי המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית; מרכז זה כולל חוקרים מכתריסר מחלוקות שונות, החל מכלכלה ופסיכולוגיה, דרך מנהל עסקים, מדעי המחשב, ואקולוגיה, ועד לפילוסופיה, מתמטיקה, משפטים, ועוד.  אומן פירסם מעל ל 90 מאמרים מדעיים ושישה ספרים; היה מרצה אורח בפרינסטון, ייל, ברקלי, לוביין, סטנפורד, סטוני-ברוק ואונ' ניו-יורק; מכהן כחבר האקדמיה האמריקאית למדעים ואומנויות, האקדמיה למדעים (ארה"ב), האקדמיה הבריטית והאקדמיה הישראלית למדעים; בעל דוקטורט כבוד מאוניברסיטאות שיקגו, בון, לוביין, קיוני, בר-אילן, ובן-גוריון; וזכה בפרסים רבים, כולל פרס נובל לכלכלה לשנת 2005.  פרופ'  אומן נשוי ואב לחמישה ילדים (הבכור, שלמה ז"ל,  נהרג במבצע שלום הגליל בשנת 1982), ויש לו 21 נכדים ו 30 נינים. בפנאי, הוא אוהב לטייל בהרים, לגלוש בסקי, ולבשל.

  1. הסטודנטים בעידן הקורונה – שיחה עם דיקני ונציגת סטודנטים. עם פרופ' מוסטפא עבאסי (תל-חי), גב אתי זלצמן (ההתאחדות הארצית), פרופ' גיא הרפז (העברית) ומר אלון גייר (ספיר). יום חמישי ה 1 באוקטובר בשעה  – 18.30.- 20.00 כתובת הזום למפגש כאן.

מר אלון גייר, דיקן הסטודנטים במכללה האקדמית ספיר, הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון, תואר שני במסלול מחקרי בהיסטוריה של עם ישראל  ולימודי דוקטוראט שלא הושלמו. לימודי תעודת הוראה בבן גוריון. גייר היה חוקר 4 שנים במכון למורשת בן גוריון, מורה מחנך באופקים ואיש הנהלה בתיכון, לימד 10 שנים שכבות מתקשות בשכונה ד' בבאר שבע, חבר בוועדת היגוי של פורום הדיקנים, חבר מועצת פרח. כיהן 6 שנים כחבר מועצת עיר בגדרה. בעבודתו כדיקן היחידה למעורבות חברתית שבמשרד הדיקן  זכתה פעמיים בפרס המל"ג כיחידה מצטיינת ארצית. הקים את מרכז הנגישות והיה מיוצרי את כל התהליך הטיפולי לסטודנטים במצוקה נפשית במיוחד בכל מה שקשור למצבי חירום. הקים את היחידה להנגשת השכלה לסטודנט הערבי ובעת האחרונה מרכז קריירה בתמיכת קרן רוטשילד.

פרופ' גיא הרפז הוא דיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' הרפז הוא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים והמחלקה ליחסים בינלאומיים. מחזיק בקתדרה למשפט אירופאי ע"ש ארנולד ברכט

גב' אתי זלצמן היא ראש תחום אקדמיה בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. עוסקת בעיקר בנושאים: פריפריה, חברה חרדית, קרן הסיוע לסטודנטים, מכינות, סטודנטים יוצאי אתיופיה ורלוונטיות של התואר. סטודנטית לתואר שני מחקרי בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה. פרופ' מוסטפא עבאסי הוא דיקן הסטודנטים במכללה האקדמית תל חי.

פרופ' מוסטפא עבאסי הוא מרצה בחוג ללימודי גליל במכללה האקדמית תל חי, מכהן  דיקן הסטודנטים  במכללה. מתמחה בחקר תולדות החברה הערבית הפלסטינית בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט.  רוב מחקריו עוסקים במבנה חברה זו ובקבוצות השונות שהרכיבו אותה ובמערכת היחסים ביניהם. בעיקר מערכת היחסים בין האליטה השלטת לבן מעמד האיכרים והכפריים.  פרסם עשרות מאמרים ומספר ספרים בנדון. בין השאר כתה ספר על צפת שכותרו ערבים ויהודים בעיר מעורבת- צפת בימי המנדט הבריטי. ספר נוסף שכותרתו – ערי הגליל במהלך מלחמת העצמאות – ארבעה ערים וארבעה סיפורים שונים ועוד

3. פרופ' רמי בנבנישתי, היכרות ראשונית עם קוואלטריקס ((Qualtrics– התוכנה המעולה להכנת שאלונים מקוונים,

יום ראשון ה 4 באוקטובר 2020, בשעה 16.00 עד 17.30. כתובת הזום למפגש כאן.

 במסגרת המפגש נציג את התוכנה:  מה הכלים שהיא מעמידה לרשות החוקרים כדי לעצב את השאלונים בעברית בצורה מתוחכמת ואסתטית, הצגה דיפרנציאלית של שאלות (skip & display logic), ושרשור שאלונים. נציג כיצד ניתן לעשות שימוש בנתונים באמצעות SPSS, ונראה קבצי סינטקס של SPSS המסייעים לעיבוד המידע הנאסף. את הנלמד נדגים באמצעות סקרים הנערכים בימים אלו על ידי פרופ' רמי בנבנישתי.  רמי הכין סידרה של שיעורים מקוונים המציגים את התוכנה בפירוט רב והמוצגים באתר- https://research-methods.webbook.co.il/#/.  אתר זה מכיל את הספרים האלקטרוניים החדשים בעברית – שיטות מחקר כמותיות ועיבוד נתונים. וכן קורס מקוון ב- SPSS.

פרופ' רמי בנבנישתי הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית (ובר אילן). לימד במשך שנים רבות בבית הספר לעבודה סוציאלית חשיבה מדעית, שיטות מחקר ועיבוד נתונים. הוא חוקר בתחומי רווחת הילד, קבלת החלטות, וסוגיות שונות באלימות במערכת החינוך.

  1. מפגש עם חברי סגל חדשים באקדמיה. משתתפים: ד"ר יואב קפשוק (המכללה האקדמית כנרת), ד"ר אירה (אירינה) ליאן  (העברית), ד"ר מה כרכבי סבאח (אונ' בן-גוריון), ד"ר פבל גולדשטיין (אונ'  חיפה),  יום שלישי ה 6 באוקטובר 2020 בשעה 14.30.

נברך את המצטרפים החדשים, נכיר את מסלול ההתפתחות שלהם, נלמד מניסיונם וננסה להבין כיצד הם חושבים על ההתפתחות המקצועית העתידית שלהם. היכן יהיו, אקדמית ואישית, בעוד עשור או שניים.

ד"ר פבל גולדשטיין הוא חבר סגל וראש מגמה לביוסטטיסטיקה בבית הספר לבריאות הציבור (אוניברסיטת חיפה). מחקרו עוסק בפיתוח שיטות חדשות למדידה וטיפול בכאב כרוני עם דגש על מחקר מולטידיסציפלינרי.  כמו כן, הוא עוסק בפעילות חברתית על מנת להעלות מודעות לבעיה של כאב כרוני. פבל סיים את הדוקטורט שלו באוניברסית חיפה ועבר השתלמות פוסטדוקטרט באוניברסיטת קולורדו (בולדר) בסיוע מלגת רוטשלד.

ד"ר מהא כרכבי סבאח, חברת סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, מחקריה מתמקדים בחקר שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ושוויון מגדרי בחברות מתפתחות בכלל ובחברה הערבית פלסטינית בפרט. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט מהמרכז ללימודי מגדר, אוניברסיטת לונדון, אנגליה, SOAS,  כזוכה במלגת ה- ISF ומלגת הות"ת לחוקרים מצטיינים. היא המשיכה לפוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה מהשנים האחרונות זיכו אותה במענקי מחקר שונים. המחקר על "הקשר בין השינויים הסוציו-אקונומיים בקרב הנשים הפלסטיניות בישראל לבין גירושין" והמחקר בנושא "פיתוח מדיניות לקידום שוויון מגדרי בישראל: נשים ברשויות המקומיות" זכו במענקי מחקר מטעם משרד המדע.

בנוסף למחקרה על 'נשים כחוצות גבולות אתנו-לאומיים דרך נישואים' אשר זכה במענק מחקר ממכון טרומן, האוניברסיטה עברית.

ד"ר אירה (אירינה) ליאן היא חברת סגל וראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית. אירה עוסקת במעמד בינלאומי וניסיונות מיתוג של קוריאה הדרומית עם התמקדות בשני ניסים שהשפיעו על מיקומה של קוריאה בעולם – הנס הכלכלי, הידוע גם בשם "הנס על נהר האן" והנס התרבותי, הידוע גם בשם "הגל הקוריאני." אירה סיימה את הדוקטורט בהנחיית פרופ' מיכל פרנקל וגילי ס. דרורי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועברה השתלמות פוסטדוקטורט באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת אוקספורד.

ד"ר יואב קפשוק הוא מרצה במכללה האקדמית כנרת, המחלקה ללימודים רב תחומיים. החל משנת תש"פ הוא ראש החטיבה ללימודי ישראל. יואב העה חוקר אורח ב-LSE בשנים 2018 ו-2019 וב-Peace Research Institute Frankfurt ב-2017. מחקריו מתמקדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לימודי שלום, פתרון סכסוכים וצדק-מעברי. בעל דוקטורט במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל-אביב (2017). זכה בפרס עבודת הדוקטורט הטובה ביותר לשנת 2018 מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה ובפרס המאמר הטוב ביותר על בסיס עבודת דוקטורט לשנת 2018 מטעם העמותה הישראלית ללימודים בינלאומיים.

  1. יום שני, 12 באוקטובר, 2020, 14.30 עד 16.00

Dr.  Renana Peres, The Lean, The Mean, and The Keen: How to Read and Respond to

Reviewer Reports, Monday 12th of October, 2020, 14.30-16.00. Zoom link here.

You submitted your paper to the journal, waited for 2, or 3 months, or more, and now it is back with the reviewer reports. They rarely say that your paper was amazing. Often they have many suggestions and corrections, sometimes they contradict each other.  What do you do? In this talk, we will introduce you to the science (some say, art) of reading and responding to referee reports. We start with reading – what is important and what is not? How to read between the lines? Why is Reviewer 3 always so mean? We then move to building a revision plan. Finally we give some tips and advice as to the writing of the point-by-point reply.  We will analyse some real life examples, and show how things look from the reviewers' perspective.

 Dr. Renana Peres is an associate professor of marketing at the Jerusalem School of Business Administration at the Hebrew University of Jerusalem. She earned her BSc. And MSc in Physics, and is currently dealing with applying mathematical models in social sciences. Her research deals with social interactions, understanding how word of mouth is generated on brands, how this word of mouth is translated into sales. She is an Area Editor of the International Journal of Research in Marketing, and a member of the Editorial Review Board of the Journal of Marketing Research , Journal of Marketing, and Scientific Reports.  Dr. Peres is the Founding CEO of Persay Ltd, an Israeli high-tech firm focusing on development and implementation of algorithms for voice –based recognition.

6. מפגש פתיחה של הסדרה מידות טובות, מידות רעות באקדמיה, עם הסופרת מאיה ערד.  נדבר עם מאיה על קינאה באקדמיה ובכלל.  המפגש ייערך בזום ביום רביעי ה 14 באוקטובר 2020, בין השעות 19.00 ל 20.00

מאיה ערד היא מתגוררת בארה"ב. היא בוגרת אוניברסיטת תל-אביב. מאיה ערד היא המחברת של הספר מידות רעות ועשרה ספרים נוספים. כרגע כותבת ספר שעוסק בנושא של קינאה. מאיה ערד היא בוגרת אוניברסיטת תל-אביב והיא בעלת תואר ראשון בבלשנות ובלימודים קלאסיים. קישור לספריה אפשר למצוא כאן.

  1. מפגש עם פרופ' יואל מגדל “The Art of Writing: From Research Data and What’s in Your Head to an Influential Publication”?’,  יום חמישי , ה 22 באוקטובר , 2020, 14.00 עד 1530. ההרצאה באנגלית. זאת חזרה על הקלטה שניתנה במאי האחרון ולא צולמה. כתובת הזום למפגש כאן.
  2. פרופ' חגית מסר ירון, יו"ר בשער ואוניברסיטת תל –אביב,  כסף ואקדמיה, משחית או מעצים? יום רביעי, ה  21 באוקטובר 2020, 19.00 – 20.00.

נדון באתיקה אקדמית וכסף. נשאל עד כמה הצורך להשיג תקציבי מחקר מחד ופוטנציאל הרווח האישי ממסחור תוצרי מחקר מהווים חממה לעיגולי פירות במחקר.

חגית מסר ירון, פרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, מלאה שורה של תפקידי ניהול אקדמים. בנוסף לפעילותה הפורמלית באקדמיה, היא מתעניינת ועוסקת במדיניות מדע והשכלה גבוהה, בקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ובאתיקה של מדע וטכנולוגיה. בנושאים אלו הרצתה, כתבה ופרסמה במגוון מסגרות לרבות ספרה "הקפיטליזם של הידע" שפורסם ב 2008.

9. "מבוא לדחיינות", עם תמר אלמוג,  יום שלישי, 27 באוקטובר 2020, 14.30 עד 16.00.  מראיינת ויוזמת אורלי וויסר. הפקולטה למנהל עסקים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

נדבר על דחיינות אקדמית; מה גורם לה להזדנב לעולמנו, מה עוזר להתמודד איתה. נעבוד דרך הסיפור האישי של תמר,נזכיר תיאוריות בפסיכולוגיה, ונקנח בעצות וכללי יישום פרקטיים.

תמר אלמוג היא  בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובתכנית אופקים, תכנית המצטיינים של אוני' חיפה. עבדה במכון ברוקדייל- ג'וינט ישראל. בוגרת תואר שני בגלוקל- פיתוח בינלאומי באוניברסיטה העברית. בעלת רקע בעבודה מול יזמים באשוקה הודו. כיום יזמת חברתית והמובילה של קודו.

  1. תכנון קריירה – העולם שמעבר לקריירה באקדמיה, עם פרופ' קרן ווינשל, האוניברסיטה העברית.  יום שלישי, ה 3 בנובמבר 2020, בין השעות 14.30 ל 16.00. ההרצאה במסגרת סידרת תעסוקה מעבר לאקדמיה. מנחה ויוזמת, אורלי וויסר, הפקולטה למנהל עסקים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

האם ועד כמה קריירה אקדמית היא רצוייה? למי היא מתאימה? מהן האלטרנטיבות בשוק? מהם היתרונות, החסרונות, המחירים והאתגרים לאלו הנלחמים עבורה? ומה כדאי לעשות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה?

פרופ' קרן וינשל היא סגנית הדיקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים ואמנויות. טרם הצטרפותה לסגל הפקולטה למשפטים בשנת 2014, ייסדה וינשל את מחלקת המחקר של הרשות השופטת, וכיהנה כמנהלת המחלקה (2010-2014). בין השנים 2003-2007 שימשה כיועצת משפטית בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת. וינשל היא בעלת תארים ראשונים כפולים במשפטים ובמדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב (שניהם בהצטיינות, 2003), תואר מוסמך במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית (ראשונה במחזור, 2007), ותואר שלישי במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית (2012). ב-2015 כיהנה כפרופסור אורח במכון מקס-פלאנק בגרמניה ובשנים 2009-2010 היתה חוקרת אורחת בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.  וינשל מתמחה במחקר אמפירי של מוסדות משפטיים. מחקריה הם בעלי אופי אינטרדיסציפלינרי ומתמקדים בקשר שבין פוליטיקה ומשפט, בדגש על קבלת החלטות שיפוטיות.

  1. פרופ' יואב ורדי ופרופ' אלי וויץ, אוניברסיטת תל-אביב. התנהגות לא נאותה בארגונים בכלל ובאקדמיה בפרט, יום רביעי, ה 4 בנובמבר 2020, 19.00 עד 20.00.

תחום ההתנהגות הארגונית מראשיתו עוסק בעיקר בהיבטים הארגוניים היותר פשוטים להבנה, ונוטה לבחון את פני הארגון מנקודת מבט מושגית שהיא נורמטיבית וחיובית. אנו עוסקים בהתנהגות ארגונית לא נאותה (האל"נ) כתופעה אינהרנטית ובלתי נמנעת בחיים הדינמיים בארגונים. התנהגות לא נאותה הינה כל פעולה של חבר בארגון המפרה ביודעין את נורמות ההתנהגות הנאותה. המוטיבציה להתנהגות לא נאותה יכולה לנבוע מהבאת תועלת לפרט עצמו או לארגון או מהרצון לגרום נזק. ההתנהגות הלא נאותה בארגונים מתבטא בפגיעה במפר הנורמות עצמו, באחרים, בתהליכי העבודה, במשאבי הארגון ובהסדרים הארגוניים לניהול החיים בו. מנעד ההתנהגויות קיים גם בעולם האקדמי. את ההתנהגות הלא נאותה באקדמיה (לדוגמה, אפליה במערכות הקריירה, התעמרות והטרדה, פוליטיקה חתרנית, זיוף ופלגיאט) יש ללמוד ולהבין ולמצוא את הדרכים לנהל אותו ולצמצמו (לדוגמה על ידי טיפוח מערכות למתריענות פנימית).

פרופי יואב ורדי הוא גמלאי של החוג ללימדי עבודה באוניברסיטת תל אביב וראש התכנית חברה והתנהגות במכללה האקדמית לישראל ברמת גן. התואר השלישי שלו (1978) הוא מבית הספר ליחסי עבודה של אוניברסיטת קורנל. תחומי המחקר שלו הם התנהגות ארגונית, קריירות בארגונים והתנהגות לא נאותה בארגונים. מחקריו של יואב פורסמו בכתבי עת מובילים ויחד עם פרופ' וייץ הוציא לאור את הספר התנהגות לא נאותה בארגונים (2020) בהוצאת מאגנס. ליואב יש גם ניסיון פרקטי בעבודה במשאבי אנוש ובייעוץ ארגוני.

פרופ׳ אלי וייץ הוא גמלאי של החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית לישראל ברמת גן. לפרופ׳ וייץ ניסיון נרחב ביחסי עבודה, בניהול משאבי אנוש, בניהול שינויים וייעוץ ארגוני.  תחומי המחקר שלו כוללים חקר ארגונים, היסטוריית ניהול, ניהול ופיתוח ארגוני, אתיקה ניהולית והתנהגות לא נאותה בארגוני עבודה.  אלי שימש יו”ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, היה יושב ראש ארגון הסגל הבכיר של אוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות.

  1. פרופ' יוסף גרודזינסקי, שקרנים ורמאים במדע יום רביעי, 11 בנובמבר 2020, 19.00 – 20.30.

מדענים עושים לא מעט טעויות, אבל שקרנים ורמאים רבים מדי לא מוצאים שם‫. ובכל זאת, לא אחת מתגלה תרמית מדעית, שחשיפתה מרעידה את אמות הספים של עולם המדע. אדבר על הונאות מדעיות מפורסמות: איך הן מתגלות, מה קורה כשהן נחשפות, למי יש אינטרס בחשיפה כזו, וגם מי (חוץ מהרמאי) רוצה להסתיר את התרמית. בסופו של הדיון נלמד, אולי, משהו חדש על הקהילה המדעית, וגם על טיבם של אמת ושקר במדע.

יוסף גרודזינסקי חוקר מנגנוני שפה במוח האנושי בבריאות ובחולי. כיום, הוא משמש כראש המעבדה לנוירו-בלשנות במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית, וכפרופסור אורח במכון למדעי העצב והרפואה, מרכז המחקר יוליך, גרמניה. לפני הגיעו לאוניברסיטה העברית ב-2013, היה גרודזינסקי מופקד על קתדרת קנדה לנוירו-בלשנות באוניברסיטת מקגיל, קנדה. קודם לכן שימש כפרופסור לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון, וכפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף למחקריו הנוירו-בלשניים, הוא עוסק בהיסטוריה. בין, היתר, הוא מחבר הספר ״חומר אנושי טוב״ (1998), בו תועד ותואר גורלם של יהודים ניצולי שואה במחנות העקורים בגרמניה, באוסטריה, ואיטליה אחרי מלחמת העולם השניה.

  1. האינטלקטואל, האקדמיה והפוליטיקה, עם פרופ' נורית בוכוייץ, המכללה האקדמית בית ברל.

יום רביעי, 18 בנובמבר 2020, 19.00 – 20.30.

השיחה תעסוק בספרו של מישל וולבק כניעה (2015, Soumission), רומן ספקולטיבי המתאר את נצחון המפלגה האיסלאמית בבחירות לנשיאות צרפת 2022 מנקודת המבט של הגיבור, מרצה לספרות באוניברסיטה. ברקע האירועים נפרש סיפור החיים האקדמיים של הגיבור: מחקר הדוקטורט, כניסה לחיים המקצועיים, מינוי לפרופסור, הוראה ומחקר, מינויים וקידומים ופוליטיזציה של האוניברסיטה (לרבות מינוי שר לענייני השכלה גבוהה).   כתיבתו הפרובוקטיבית של וולבק, הנאמנה למודל הפוסטמודרניסטי של ערעור, פירוק ופרובלמטיזציה, בוחנת את מכלול החיים האקדמיים מזווית סאטירית ואף טראגי-קומית ומציעה אמביוולנטיות ומבוכה.  קריאה ברומן תהווה בסיס לשיחה על הקשר שבין העולם האינטלקטואלי לפוליטי ועל מקומה של האליטה האינטלקטואלית בחיים הציבוריים.

נורית בוכוייץ היא פרופ׳ חבר בחוגים לספרות עברית וכללית ולספרות אנגלית במכללה האקדמית בית ברל. היא מכהנת כדקאן הפקולטה לחברה ולתרבות. תחומי המחקר שלה הם פוסטמודרניזם ופוסטהומניזם, רומן המאה העשרים ואחת ושירה בתר-מודרניסטית ובתחומים אלה חיברה וערכה חמישה ספרים.  היא מתמחה בכתיבתו של מישל וולבק וחיברה את הספר An Officer of Civilization: The Poetics of Michel Houellebecq (Peter Lang, 2015)

  1. גב' רונית מילר, מכללת ספיר, מסע לגילוי הזהות התעסוקתית, מנחה ויוזמת: גב' אורלי וויסר, במסגרת הסידרה, תעסוקה מעבר לאקדמיה,  יום  שלישי  ה 24 בנובמבר,   30 ועד 16.00. הרשמה למפגש ושאלון קצר כאן.

בהרצאה אשפוך אור על מושג הזהות התעסוקתית ועל מרכיביה. כיצד אנחנו מבנים את הזהות התעסוקתית ומהו האופן בו הרכיב התעסוקתי מהדהד את האני העצמי שלנו הבא באינטראקציה עם המשפחה, הקהילה והפנאי.

רונית מילר היא בוגרת ומוסמכת מאוניברסיטת בן גוריון במחלקה לחינוך, מרצה מזה למעלה מחצי יובל במכללת ספיר בתחומי הניהול, מיתוג עצמי וקריירה. מובילה את תכנית המתמחים במכללה. מאמנת ויועצת קריירה מוסמכת מאוניברסיטת תל אביב, מסייעת למתלבטים בצמתי דרכים באמצעות דיוק וזיקוק הזהות התעסוקתית לשם עשיית בחירות קריירה נכונות עבורם.

  1. פירגון באקדמיה – יום רביעי 25 בנובמבר 2020,  עם גב' רוניד דנציגר, פרופ' גד יאיר,  פרופ זוהר קמפף.  השיחה תתיחס גם למאמרים של פרופ' תמר כתריאל על פירגון (קישור) ודוגריות (קישור) בחברה הישראלית.

גב' רוני דנציגר היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית. עבודת המחקר שלה, אשר מונחת על ידי פרופ׳ זוהר קמפף, עוסקת בחנופה. בפרט, היא בוחנת כיצד דוברים ודוברות משתמשים בשפה חיובית ובמחוות ידידותיות בצורה אסטרטגית בהקשרים תקשורתיים שונים. במחקרים קודמים היא בחנה כיצד ישראלים דוברי עברית מגיבים למחמאות ודנה בפרגון כאתוס תקשורת חיובית בישראל. תחומי מחקרה הם שפה וחברה, פרגמטיקה ושיח פוליטי.

פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה"ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, "המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי", הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.

פרופ זוהר קמפף הוא פרופסור חבר במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית ועורך שותף בכתב העת Journal of Pragmatics. תחום ההתמחות שלו הוא חקר השיח ומרבית ממחקריו עוסקים בתפקיד השפה והתקשורת בעתות מלחמה ושלום. בין השנים 2015-2020 הוא עמד בראש התוכנית לדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה והיום ממלא את תפקיד סגן הדיקן לענייני הוראה בפקולטה.

  1. פרופ' דוד הד, לחזור לאריסטו: על המידה הטובה העליונה – זו של חיי העיון, יום רביעי, ה 9 בדצמבר 2020, 00 עד 20.00.

בעקבות תהליך הדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה בעשרות השנים האחרונות והתלות שלה במימון ציבורי, גובר הלחץ על האקדמיה להיות "רלבנטית", או במילים אחרות לעמוד לשירותה של החברה בקידום מטרות מעשיות למיניהן. האקדמיה נכנסה לעמדת התגוננות שבה עליה להוכיח את חשיבות פעילותה לדרישות של המדינה. נפגעים מתהליך זה בעיקר מדעי הרוח אך גם תחומים של מדע בסיסי. כנגד מגמות אלה יש לזכור שהמחויבות היסודית ביותר של האקדמיה – על כל פניה – היא להרחבת הידיעה לשמה, זו שאינה כפופה לשום תכלית מעשית זו או אחרת. אף כי אריסטו סבר שהמידות הטובות המעשיות הן התשתית לכל חיים חברתיים, הרי שהמידות הטובות העיוניות הן בסופו של דבר הטוב העליון, ועיון לשמו הוא הביטוי המובהק ביותר של אנושיותנו – הטוב העליון.

פרופ' דוד הד הוא פרופ' (אמריטוס) בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותו – אתיקה, פילוסופיה פוליטית, ביואתיקה. נושאי המחקר העיקריים שלו הם מעשים שמעבר לחובה (supererogation) מעמדם המוסרי של בני אדם עתידיים וסובלנות. מעבר לכתיבתו בביואתיקה, היה חבר במספר רב של ועדות אתיות הנוגעות לחקיקה ולפיקוח בתחום האתיקה הרפואית – במיוחד בכל הקשור להולדה. זוכה פרס א.מ.ת בפילוסופיה (2017).

  1. ד"ר מירב אהרון גוטמן, באין גבולות: הבשורה שבאקדמיה ללא קמפוס, יום רביעי, ה 9 בדצמבר 2020, 19.00 עד 20.00

בשיחה זו נבקש להציג את טווח ההזדמנויות הנוצרת בעידן בו לאקדמיה אין קמפוס. במרכז השיחה אטען כי התפוגגות הקמפוס משמעה התפוגגות של הגבולות הפיזיים והמוסדיים של הקמפוס כקונסטרקט עירוני וכמוסד חברתי. התפוגגות הגבולות האקדמיים הם הזדמנות להגדרה עצמית וחברתית לאקדמיה חדשה. מה הבשורה שאקדמיה כזו מביאה איתה? כיצד היא מסייעת לקידום המדע? וכיצד היא מהווה מענה למשבר החברתית בתוכו אנו מצויים? – על כל אלה ננסה להשיב בשיחה זו.

דר' מירב אהרון גוטמן היא סוציולוגית אורבנית, חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יו"ר אקדמי של החממה החברתית בטכניון וחברה (כמ"מ) במועצה הארצית לתכנון ולבנייה.  מירב רכשה את שלושת תאריה באוניברסיטת תל אביב, עבודת הדוקטורט שלה זיכתה אותה בפרס ע"ש מרי קרי. מירב זכתה (פעמיים) במלגת פולברייט. קיימה פוסטדוק אחד באוניברסיטה העברית ופוסטדוק שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. תחומי ההתמחות שלה כוללים: פשע בערים, משברי עבודה בפריפריה, דת וערים. בשנים האחרונות פיתחה תחום התמחות ייחודי אשר בטבורו תרגום של סוגיות חברתיות לקו, צבע ומרחב במודלים בתלת מימד, זאת במטרה להטמיע סוגיות כלכליות וחברתיות בתהליכי קבלת החלטות. כך נוצר מדיום חדש לתכנון חברתי. במסגרת זו יצרה (ביחד עם תלמידים) שפת ייצוג חדשה לאי שוויון המכונה טופוגרפיה חברתית, שפה זו פתחה פתח לשאלות מחקר חדשות בקרימנולוגיה של מקום, מירב פיתחה סימולציות לחישוב איתנות הרשות במתחום הכלכלה המוניציפאלית ועוד.

  1. פרופ' יוסף אגסי, ייסורי האקדמאי הצעיר, יום רביעי, 23 בדצמבר 2020, 19.00 עד 20.00

פרופ' יוסף אגסי, FRSC, למד בבית ספר רבני באוניברסיטה העברית בירושלים (M. Sc., physics) ובאוניברסיטת לונדון, שם היה עוזרו של קרל פופר (Ph. D., מדע כללי: לוגיקה ושיטה מדעית). הוא היה מדריך צניחה בחיל ההגנה הישראלי. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב     ובאוניברסיטת יורק, טורונטו ומברו אונורריו  דל  קורפו  אקדמיקו  דל'אוניברסיטה  קייטי-פסקארה, איטליה. הוא ערך כ-600 תרומות לעיתונות המדעית. וכן ערך כעשרה ספרים וחיבר כעשרים, ביניהם מדע  בשטף; מדע  וחברה; מדע ותרבות; מדע ותולדותיו; אחוות האנושות: מבוא לפילוסופיה;  לקראת אנתרופולוגיה פילוסופית רציונלית; בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית; הסכנה הנקראת  חינוך; החקירות הפילוסופיות של לודוויג וויטגנשטיין. הוא חיבר יחד עם יהודה פריד  פרנויה: מחקר באבחון   וכן פסיאטריה כמדע; עם נתנאל  לאור  אבחון; עם  אברהם מידן  פילוסופיה מנקודת מבט ספקנית;; עם איאן ג'ארבי,  אסתטיקה רציונליסטית ביקורתית; ועם דוד  הראל,  מלביץ': הציורים האבודים.

  1. המידות הטובות באקדמיה, שיחה עם פרופ' מנחם מאוטנר (משפטים, ת"א) וד"ר מיכל גל (פילוסופיה, שנקר), במסגרת הסידרה, מידות טובות, מידות רעות (באקדמיה), יום רביעי, ה 20 בינואר 2021, 19.00 עד 20.30.

מה צריכות להיות המידות הטובות של האקדמיה? האם ניתן לגזור אותן מהאידיאלים של האקדמיה? אם כן, מה הם האידיאלים האלה, האם הן נגזרים מאתיקה אוניברסלית או שמא הם ייחודיים לאקדמיה, וכיצד הם אמורים להכתיב את המידות הטובות של האקדמיה?

מנחם מאוטנר הוא פרופ' מן המניין אמריטוס ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט ע"ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם של תשעה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים שראו אור בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובאירופה. הוא עורכם של שישה ספרים. ספרו "הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו" ראה אור בסוף 2019. ספרו "אוטונומיה ושגשוג: לקראת ליברליזם סוציאל-דמוקרטי" עומד לראות אור ב-2021

ד"ר מיכל גל היא מרצה בכירה לפילוסופיה ביחידה להיסטוריה ולפילוסופיה של האמנות והעיצוב ובתואר השני במכללת שנקר. היא מפרסמת מאמרים באסתטיקה, פילוסופיה של השפה ושל ההכרה, חברה בקבוצות מחקר בינלאומיות ועורכת אורחת  בשיתוף פעולה של  Art and Gesture בהוצאת De Gruyter  ושל Visual Hybrids בהוצאת Poetics Today.  גל מחברת הספר Aestheticism: Deep Formalism and The Emergence of Modernist Aesthetics, וב-2021 עתיד לצאת ספרה Visual Metaphors

  1. פרופ' יובל נח הררי, על המתח שבין דמוקרטיה למדע,  יום רביעי ה 27 בינואר 2021, בין השעות 19.00 עד 20.00

פרופ' הררי  מרצה בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקור התמחה פרופ' הררי בהיסטוריה עולמית, היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשאלות היסטוריות רחבות-היקף כגון: מהו היחס בין ביולוגיה להיסטוריה? מהו ההבדל העקרוני בין האדם ליתר בעלי החיים? האם יש צדק בהיסטוריה? האם יש להיסטוריה כיוון? האם אנו מאושרים יותר כיום מאשר בעבר? איזה שאלות אתיות עולות מן המדע והטכנולוגיה במאה ה-21?. . ספריו נמכרו בלמעלה מ27 מיליון עותקים ברחבי העולם. ספרו קיצור תולדות האנושות פורסם ברחבי העולם בשנת 2014 והפך לרב מכר. עד שנת 2019 נמכרו 15.5 מליון עותקים והספר תורגם למעל 60 שפות. בשנת 2016 חזר פרופ׳ הררי עם הספר ההיסטוריה של המחר, ספר אשר זכה לשבחים רבים ובוחן את המיזמים הגדולים איתם תתמודד האנושות במאה ה-21.  אחרי שבחן את עברה ואת עתידה של האנושות לעומקם, פרסם יובל נח הררי את הספר 21 מחשבות על המאה ה-21 בשנת 2018. כאן הוא עצר להתבונן באקלים העולמי הנוכחי ולהתמקד בשאלות הנוקבות ביותר של ההווה: מה באמת מתרחש עכשיו?

 

 

מפגשים בהכנה עם מועדים מתוכננים לסמסטר א'  תשפ"א

ד"ר אייל פאר, ״אתרים לגיוס נבדקים למחקר מקווון: הזדמנויות ואתגרים״ 

השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות לגיוס נבדקים למחקר מקוון חווה צמיחה משמעותית בעשור האחרון. לצד הזדמנויות רבות לבצע סקרים וניסויים מקוונים באופן מהיר, זול ויעיל עולים מספר אתגרים בנוגע לאיכות הנתונים, זהות הנבדקים, הגיוון והיציגות שלהם. במפגש נסקור בקצרה את הפלטפורמות הפופולאריות (Amazon MTurk, Prolific, CloudResearch) לאור ניסיון וידע מחקרי שנצבר עליהן.

ד"ר אייל פאר הוא מרצה בכיר לקבלת החלטות בביה״ס ע״ש פדרמן למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים. תואר ראשון במדעי התנהגות מהמרכז האקדמי רופין, תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה חינוכית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פוסט-דוקטורט, עם מלגת פולברייט, באוניברסיטת קרנגי-מלון. חבר סגל לשעבר בביה״ס למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. חוקר תהליכי שיפוט וקבלת החלטות בהקשרים של רמאות, ציות ואמון, פרטיות והתנהגות בטוחה ברשת, הגנת הצרכן וצדק חלוקתי. מרצה ומייעץ במחקר התומך קבלת החלטות לגופים ציבוריים וממשלתיים כגון משרד המשפטים, הרשות להגנת הצרכן ועוד.

מפגשים בהכנה עם מועדים מתוכננים לסמסטר ב'  תשפ"א

פרופ' תמר אלאור, מידותיו של האנושי

האנתרופולוגיה כרוכה אחר האנושי. ככזו היא בולשת אחריו באזורי המחיה המגוונים שלו, כבר מאה וחמישים שנים. הפיות שעמדו סביב עריסתה עם לידתה בסוף המאה התשע עשרה, בירכו את האנתרופולוגיה וקיללו אותה כמקובל באגדות. "עליך למצוא לתאר ולהסביר את המשותף לכל בני האדם באשר הם, ועליך למצוא לתאר ולהסביר את השונות העצומה והגיוון האדיר המאפיינים את אורחות חייהם". המסע למציאת מידותיו של האנושי זכה להתייחסות ישירה מצומצמת ביותר בתוך האנתרופולוגיה. זאת למרות שהכל בעצם השתתפו בו. מיכאל לנדמן, מלומד ממוצא שוויצרי, שלימד באחרית ימיו באוניברסיטת חיפה, ניסח אנתרופולוגיה פילוסופית שנגעה ישירות בסוגיית מידותיו של האנושי. בין היתר כתב כך:

האם האנתרופולוגיה מבקשת למצוא סימני היכר שיופיעו בהכרח אצל כל בני האדם בעבר, בהווה ובעתיד ובכל התרבויות? האם היא מחפשת אבן בוחן שתאפשר לנו לקבוע אם יצור מסויים הוא בגדר אדם?  או שמא אין זו אלא שאלה טרומית והמטרה האמתית היא לגלות את אפשרויותיה הנעלות ביותר של האנושות, שאמנם לא כל אדם ואף לא כל תרבות מוכשרים להגשימן, אבל רק בהן הגרעין הפנימי ביותר של מהות האדם מגיע להתגלמותו האמתית והשלמה?

מתוך: מיכאל לנדמן האדם בעיני עצמו. אנתרופולוגיה עיונית. ספרית פועלים, 1980

פרופ' תמר אלאור, היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודתה המרכזית חיברה בין מיגדר, תרבות, דת וידע.  שלוש אתנוגרפיות רחבות היקף שכתבה, עסקו בחקר נשים דתיות, וכיסו את שלושת הקהילות החרדיות והדתיות המרכזיות בישראל. משנת 2008 עוסקת אלאור בחקר תרבות חומרית וסגנון בישראל. ספרה האחרון – סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי , יצא לאור בדצמבר 2014. תערוכה בנושא זה הוצגה  במוזיאון ארץ ישראל בקיץ  2018. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת מחקר אנתרופולוגי/ארכיאולוגי בתמיכת ה ISF במטמנת הזבל הראשונה של העיר תל אביב. בחורף 2021 תתקיים תערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שתציג חלק ממצאי מחקר זה

ד"ר ראיף זריק, יותר מידע ופחות מאידיאולוגיה: על דבר אפשרות קיומו של האינטלקטואל

ראיף זריק הוא משפטן וחוקר, מומחה לפילוסופיה פוליטית ולפילוסופיה של המשפט, מרצה לדיני קניין ולתורת המשפט בקריה האקדמית אונו, מנהל אקדמי שותף במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. זריק הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא בעל תואר מוסמך מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה ותואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד. עבודת הדוקטור שלו עסקה במושג הזכות המשפטית אצל קאנט ובמעבר משאלות של מוסר לשאלות של משפט.  ד"ר זריק היה מרצה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון והיה פרופסור אורח במכון קוגט למדעי הרוח באוניברסיטת בראון. במחקריו הוא עוסק בשאלות הקשורות לתיאוריה משפטית ופוליטית ובסוגיות של אזרחות וזהות, ציונות והשאלה הפלסטינית. פרסומיו הרבים בתחומים אלו ראו אור בקובצי מאמרים ובכתבי עת משפטיים ובינתחומיים

ד"ר אילת אבן-עזרא, האם אפשר להיות קדוש באקדמיה? על קדושים וחטאים אקדמים באוניברסיטה של ימי הביניים

איילת אבן-עזרא, מרצה בכירה, החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית של ימי הביניים. ספרי הראשון עסק בביסוס זהותם המקצועית של תיאולוגים לנוכח סוכני ידע אחרים של האלוהי, ובפרט בדיון התיאולוגי אודות אקסטזה. ספרי השנה שעתיד לצאת לאור בסוף השנה עוסק בהיסטוריה קוגניטיבית ובהרגלם של תלמידים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים לצייר דיאגרמות עץ בשולי ספריהם.

 

 רישום למעברים כאן – לקבלת הודעות ולקישורי זום

תזכורות יישלחו 10 ,5 ,2 ימים לפני האירוע וביום האירוע
השתנה בהצלחה

Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/plugins/google-analytics-dashboard-for-wp/includes/frontend/frontend.php:43) in /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/themes/nucleus-child/functions.php on line 423