אמת מקובלת היא שההיסטוריה ומדינת הלאום המודרנית מעצבות זו את זו הדדית באופן קבוע ורציף. מדינת ישראל והקשר שלה עם העבר אינם יוצאים דופן. מאז הקמת המדינה, התעצבה בה תפיסת עבר קנונית, שהייתה ביסודו של הפרויקט הציוני ושל התפתחותה של החברה בישראל. עם זאת, בשנים האחרונות, לצד שינויים עמוקים בחברה ובקשר הדוק עמם, מעמדו של קנון זה מתערער ואפשר לזהות קולות מגוונים הקוראים לבחינתו המחודשת. וכשם שהקנון עוצב במגוון מרחבים ציבוריים, כגון בתי הספר, תנועות הנוער, הספרות והטלוויזיה, כך גם את הסדקים המתהווים בו ניתן למצוא במגוון זירות.
על רקע זה מבקש המכון הישראלי לחינוך היסטורי להקדיש את ערב היסוד שלו לעיון במקומו ובתפקידו של העבר במפעל הקמתה ובהתעצבותה של המדינה. במיוחד עומדות לנגד עינינו השאלות איזה קנון היסטורי התפתח בישראל לאורך שנותיה והיכן מצא את ביטויו וכן מאילו כיוונים מותקף קנון זה בשנים האחרונות ומהן החלופות שמציעים המערערים עליו.
תכנית:
16.00-16.15 – התכנסות
16.15-16.30 – ברכות
16.30-18.00 מושב ראשון: בנית האומה והקנון
יו״ר: פרופ׳ אייל נווה, ראש מהכון הישראלי לחינוך היסטורי
משתתפים:
פרופ׳ אסתר יוגב, סמינר הקיבוצים: ״המיתוס המעוקר״: הדימוי הסלקטיבי והבלתי משתנה של הקיבוץ בספרי הלימוד בהיסטוריה
פרופ׳ אבנר בן עמוס, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב: מבנה העומק של הזיכרון הציוני: מן התנ”ך לפלמ”ח ובחזרה
ד״ר אריה קיזל, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה: הנרטיב הציוני ושליטתו בחינוך ההיסטורי
18.00-18.30 הפסקת קפה
18.30-20.00 מושב שני: סדקים וחלופות
יו״ר: ד״ר נמרוד טל, מנהל המכון הישראלי לחינוך היסטורי
משתתפים:
מר רועי ויינטרוב, בית הספר להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב: חשיבה היסטורית, לאומיות יהודית וגאולה אלוהית: הוראת היסטוריה בחינוך הממלכתי דתי בעשור האחרון
ד״ר אימאן אבו-חנא נחאס, המכללה האקדמית הערבית לחינוך, חיפה: הנרטיב המושתק: 70 שנים של טשטוש היסטורי
ד״ר לילך ניישטט בורנשטיין, סמינר הקיבוצים: קיבוץ בוכנוולד: זכרון, היסטוריה, אומנות
הכניסה בחינם אך מותנית בהרשמה מראש בכתובת talnimrod@gmail.com