עיון במדריכי דיאטה ומדורי תזונה בעיתוני נשים מלמד שתובנות מדע התזונה משתנות חדשות לבקרים. החלב שנחשב למזון על נחשד אחר כך כשודד סידן, מיץ תפוזים שנחשב לשיקוי מרפא הופך להיות מקור לסוכר ריק, וקלוריות הופכות בין לילה מאוהב לאויב. מפריזמה של היסטוריה של מדע המתחקה אחר הערכים, האידיאלים והחברה שבתוכה מתעצבות תפיסות מדעיות נתפסות המלצות תזונה כדרך ללמוד היסטוריה ולהבין שינויים חברתיים.
הרצאה זו תחשוף את הקשר בין מדע התזונה לחברה באמצעות התבוננות בהיסטוריה של מדריכי תזונה שנכתבו בעברית משנות ה-30 לשנות ה-80 ותעבור מ: “המוציאה את את כספך בתבונה?” מ 1931 שחושף את התובנה ששליטה בלוח קלוריות נועדה בעיקר להוזיל הוצאות, בין היתר כדי להתמקח על מכסות העליה הקצובות של הבריטים ליהודים; דרך :”מה אבשל ממנות הצנע” שחושף איך הכתיבו מדענים לאזרחים מה יהיה התפריט שלהם כדרך לתמוך בקליטת עליה בקום המדינה, ועד ל”אין דבר העומד בפני הרזון” שמגלה שהרדיפה אחר קלוריות הוחלפה בבריחה מהן ושמישטור הגוף הנשי התחזק וחייב כל אישה להיות רזה וחטובה. התחקות אחר תולדות הקלוריות, החלבונים והסוכרים והאופן בו הן מספרות את סיפור החברה הישראלית.
על המרצה:
אראלה טהרלב בן שחר החלה לגלות עניין בהיסטוריה של תזונה והמלצות דיאטה בעקבות עבודתה כעיתונאית בריאות ב”ידיעות אחרונות” שבמהלכה סיקרה דיאטות ושיטות תזונה שונות. כך הגיעה ללימודי דוקטורט בהיסטוריה של המדע בהם התחוורה לה עד כמה ידע מדעי מתעצב לא רק בעקבות ניסויי מעבדה או מחקרים אפידמיולוגיים, אלא גם בעקבות תפיסות חברתיות, משטרים פוליטיים, שיטות כלכליות, אידאלים ואינטרסים.
בדוקטורט שלה נברה טהרלב בן שחר במדורי המלצות מדריכי תזונה, ספרי בישול ושיעורי תזונה שנכתבו בעברית מאז שנות ה-30. המתכונים הישנים והמלצות הדיאטה המוטרפות חשפו בפניה סיפור אחר של ישראל ושל הנשים הישראליות. היא למדה איך אלה גויסו דרך המטבח לפרויקטים לאומיים, איך לא פעם זכויותיהם וחלומותיהם נרמסו באמצעות תפקיד ההזנה, ופעמים אחרות זכו דרך המטבח דווקא לעוצמה ועצמאות. הקלוריות, החלבונים והשומנים חשפו סיפורים של מהגרות שהתקשו להסתגל, אימהות קרועות בין תינוקותיהם לתפקידן האזרחי, נשים שלומדו לחשוב שאם לא ירזו יפלטו מן החברה ועוד.
ההרצאה תתקיים ביום ב’, 25.4.22, בשעה 16:00 באולם האורקולי בספרייה.
https://soclib.tau.ac.il/events/Teharlev
* (socliblec)