בית: בין מרחב לשאלה אקזיסטנציאלית – התבוננות בטרילוגיית הבית
מעבר, חצייה, גבול: סדרת שיחות עם במאי הקולנוע עמוס גיתאי
שיחה שלישית | פרופ’ אווה אילוז ועמוס גיתאי
הכניסה לאולם בהרשמה מראש ועל פי הנחיות משרד הבריאות > https://bit.ly/332io5F
“גיתאי משיג את אחד הדברים היפים ביותר שמצלמה יכולה לתעד באופן ‘חי’ כביכול: אנשים המתבוננים באותו הדבר אבל רואים דברים שונים – וראייתם מניעה אותם לפעולה” (סרז’ דנֶה, ליבּרסיון, 1982).
בית עוקב אחר חילופי הבעלים והדיירים בבית אחד במערב ירושלים. לאחר שבעליו, רופא פלסטיני, עזב ב-1948, הבית הופקע בידי ממשלת ישראל לפי חוק נכסי נפקדים, הושכר לזוג יהודים מאלג’יר, ואז נקנה על ידי פרופסור באוניברסיטה, שהחליט לשפץ אותו. הדיירים הקודמים, שהפכו לפועלי בניין, הבעלים החדשים והשכנים – כולם מבקרים באתר השיפוץ. הסרט צונזר ונאסר להקרנה על ידי הטלוויזיה הישראלית.
בחדשות מהבית הסיפורים והזיכרונות מהסרט בית בירושלים, שצולם בשנת 1997, ומהסרט בית, שצולם בשנת 1980, מוצבים אלה מול אלה באופן שמביא לשינוי הסרט המוקדם יותר. המרחב נעשה גם מרחב מנטלי; והמקום הופך למיקרוקוסמוס שמתכונן לגלוּת פנימית או חיצונית. אנחנו עדים לבריאתה של זהות פלסטינית חדשה, זהות גלותית חדשה.
במפגש יוקרנו קטעים מתוך הסרטים בית (1980), בית בירושלים (1997) חדשות מהבית (2005).
על הסדרה:
יותר מבכל מקום אחר, במזרח התיכון מלאכתו של הקולנוען דומה לזו של הארכיאולוג. היא כרוכה בחשיפה זהירה של שכבות חיים; ובבחינה של זיכרונות וסיפורים מן העבר ובתוך כך גם להיות רלוונטית ולגעת בסוגיות אנושיות בנות ימינו. מכאן, עולה לכן גם השאלה מה קורה לאסתטיקה הקולנועית כאשר היא נחבטת בעקרון ההמחשה? האם המורכבות הארכיאולוגית בעשייה בקולנועית במזרח התיכון עדיין מצליחה לשמר או להציג אופן של אתיקה קולנועית. שאלה זו, לצד סוגיית הקולנוע בהקשר גיאופוליטי משתנה תדיר, תידון בסדרה הנוכחית. הסדרה מבוססת על סרטיו של עמוס גיתאי וקטעים מהם יוקרנו במהלך המפגשים.
בהשתתפות
פרופ’ אווה אילוז, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ון ליר בירושלים
עמוס גיתאי, אדריכל בהכשרתו, בוגר הטכניון ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברקלי
כניסה בהרשמה מראש
26.12.21, 19:30-18:00
* (סדרת גיתאי 12/21)
(סדרת עמוס גיתא