שלום רב,
המפגש הבא בסדרת ההיסטוריה של האקדמיה הוא:“אוקספורד עברי בנגב”: שורשי הקמתה של אוניברסיטת בן גוריון . בהשתתפות פרופ’ יאני נבו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. יום שני ה-1 בנובמבר 2021, משעה 20:00-19:00 כתובת הזום כאן.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (“אוניברסיטת הנגב” בשמה המקורי) הוקמה כאוניברסיטה עירונית, בעלת אופי כללי וחופשי יחסית, מתוך שורה של מוסדות קודמים בעלי אופי ממשלתי, ביטחוני והתיישבותי-קולוניאלי. בין מוסדות אלה יש למנות את המדרשה בשדה בוקר, קמ”ג בדימונה, המכון לחקר הנגב בבאר שבע, ובעיקר את המכון להשכלה גבוה בנגב, שריכז את פעילות ההקמה מ-1963 והפך להיות אוניברסיטה ב1970. למוסדות קודמים אלה היו הגיונות וחזונות משלהם, לאו דווקא אלו של השכלה גבוהה במלוא כלליותה, אולם בהקמת האוניברסיטה ההיגיון האוניברסיטאי גבר. היגיון זה הוא ההיגיון הקושר בין אמת (מדעית) לחירות (אקדמית), מעבר לקשר בין מחקר ליישום שימושי-טכנולוגי, ומגשר בין תפקידיה המחקריים, החינוכיים והאזרחיים של כל אוניברסיטה, להבדיל ממוסדות ייעודיים יותר (מכוני מחקר, מדרשות חינוכיות, מוסדות ביטחוניים, וכד’). חזונו ההתיישבותי של בן גוריון, שחזה “אוקספורד עברי בנגב” אך ראה בעיקר מוסד ללימודים טכנולוגיים, שאיפתם של אנשי משרד הביטחון ליצירת מעטפת אקדמית לקמ”ג, וצרכי המחקר היישומי במכון לחקר הנגב התמזגו בסופו של דבר בהקמת מוסד אוניברסיטאי מלא בבאר שבע, ששמה (ולא במקרה) נפקד משמותיה של האוניברסיטה. בהרצאה זו אתאר את בקיעת הפרפר האוניברסיטאי מתוך הפקעת ההתיישבותית-ביטחונית-ממשלתית שבתוכה צמח.
פרופ’ יאני נבו הוא גימלאי המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בין תחומי התמחותו, פילוסופיה אנליטית (ויטגנשטיין, קוויין, פאטנם, רורטי), פרגמטיזם אמריקאי (גיימס, דיואי), פילוסופיה פוליטית וחברתית (רולס) ואתיקה יישומית. פרופ’ נבו פרסם את מאמריו בתחומים אלו. ספרו, “אזמל שקהה” עוסק בביקורת יומרת הפילוסופיה האנליטית ל”סילוק” המטפיזיקה מתחום העיון באמצעות ביקורת השפה. בשנים האחרונות פרופ’ נבו הרבה לעסוק בנושאים של אתיקה ואקדמיה, גם בהקשר מוסדי באב”ג.
למחקר ולהוראה באקדמיה יש היסטוריה מקומית וגלובלית. מהי בדיוק? וכיצד להפוך אותה לחלק חי מתוך העולם המקצועי שלנו? אלו השאלות שהסידרה מבקשת לענות עליהן. הסידרה מפותחת במסגרת תוכנית מעברים לקידום לימודי המחקר בארץ, העשרתם. העמקתם והרחבתם. היא מכוונת גם להבניה רחבה ומקיפה יותר של “האזרחות האקדמית”. הבניה שאינה נעשת במסגרת המוסדית הקיימת. קהל היעד הוא כמובן תלמיד ותלמידות מחקר ופוסט-דוקטורנטים אבל גם הסגלים המנהליים והאקדמיים.
לפרויקט תולדות האוניברסיטה העברית על ארבעת כרכיו. החמישי ייצא בקרוב. תוכן עניינים ורכישה בהוצאת מאגנס
קהל היעד לסדרה הוא הדור הצעיר (חמרים וחברות מעברים), דור ההווה ודור המייסדים. כולנו חברי קהילה אחת.
עדכונים שוטפים על פעילות הסדרה ניתן לקבל דרך רישום לרשת מעברים. כל מפגשי מעברים מופיעים בערוץ היוטיוב שלנו שאתם מוזמנים להצטרף איליו. לרשותכם/ן גם פלייליסט של הסידרה.
רשימת המפגשים לחודשים הקרובים זמינה בדף הסידרה באתר מעברים. אשמח לקבל הצעות לנושאים נוספים.
בברכה
פרופ’ דוד לוי פאור
פרופ’ דוד לוי פאור
בשם משתתפי מעברים.
* (סדרתמעברים)