אירוע // הרצאות: סמינר הקיץ של מעברים - המשך (סדרת מעברים) [מקוון] 29.8.21

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/1082800/

סמינר הקיץ של מעברים: ממשיכים

נפגשים שוב לסמינר הקיץ של מעברים. הפעם שלוש הצגות בין השעות 14.00 ל 14.15 ביום ראשון הקרוב, 29 באוגוסט 2021.  נתחיל עם
חניתה ברבו,  בשעה 14.00 עד 14.50, על סיפורי בעלי חיים במסורת העממית
נמשיך עם הצגה חוזרת של דוד ברלינר, בין השעות 14.45 ועד 15.25, על שטחי יהודה ושומרון במשפט הישראלי
ונסיים עם קלרטה טרגר, בין השעות 15.30 ועד 16.15 על עמדות כלפי מדיניות הממשלה בהקשר המגיפה

How Does Personal Experience Shape Attitudes Towards Restrictive Government Policies? Lessons from the Covid-19 Pandemic

.Sunday, august 29th, 2021, 14:00-14:45

I am a Ph.D. candidate in Political Science at Tel Aviv University. I am writing my dissertation, entitled “Public Attitudes toward Government Paternalism and Nudges,” under the direction of Prof. Michal Shamir and Prof. Yotam Margalit. I am also a doctoral fellow at the Edmond J. Safra Center for Ethics at Tel Aviv University. My research focuses on political behavior and public opinion. In my doctoral research, I explore experimentally to what extent and under what circumstances are people willing to accept government paternalism, and prefer it over less coercive interventions, such as nudges. In addition, I study elections, voter behavior, and democratic culture, as a member of the Israel National Election Study (INES) project and part of an interdisciplinary group of Israeli scholars, which focuses on patterns of representation and their relation to the current state of liberal democracy. I employ quantitative research methods and use public opinion surveys and experiments. I hold a B.A. in Philosophy and Middle Eastern History (Summa Cum Laude) from the University of Haifa, and an M.A. in Political Science (Magna Cum Laude) from Tel Aviv University.

The COVID-19 pandemic exposed millions worldwide to extreme health and economic shocks. In order to contain the pandemic, governments employed various policies, which differed in their level of coercion, from mere nudges and recommendations to strict personal and national limitations, such as lockdowns, quarantines, and shutdowns of economic sectors. However, successful crisis containment and prevention also depends on public support for such policies and compliance with them. Using original survey data collected in Israel in January 2021, this study explores how risk perceptions and actual health or economic exposure to the coronavirus affected support for corona-related policies. Contingent on personal experience and risk perceptions, how supportive were individuals of coercive policies aimed to protect them and the public? Did Corona-induced deterioration in personal health or employment status led to more support for policies aimed to contain the virus? I find that actual exposure (e.g., getting sick or losing one’s job) had only a limited effect on support for the policies. However, the results indicate that what shapes support are concerns regarding COVID-19 health implications (but not economic or emotional consequences). These findings suggest that risk perceptions, regardless of actual exposure, are strong determinants of public preferences for restrictive crisis policies.


ההתקרבות המשפטית של שטחי יהודה ושומרון למערכת המשפט הישראלי: ניתוח, הצגת בעיות ומתווה לשיפור

יום שלישי, ה-29 באוגוסט 2021, משעה 14:45 עד 15:30

דוד ברלינר, תואר ראשון ושני במשפטים, ותואר שני במנהל עסקים, בקריה האקדמית אונו (כולם בהצטיינות יתרה). כיום לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' עמיחי כהן וד"ר זיו בורר, בנושא "ההתקרבות המשפטית של שטחי יהודה ושומרון למערכת המשפט הישראלי: ניתוח, הצגת בעיות ומתווה לשיפור".  מרצה (מן החוץ) למשפט בינלאומי פומבי בקריה האקדמית אונו, ושותף במשרד עו"ד ברלינר, רוזנברג, דוד. בנוסף, משמש כיו"ר ועדת ההסדרה באיו"ש בלשכת עורכי הדין, וכעמית מחקר במכון המחקר למשפחה שוויון ומשפט.

הסבך הפוליטי, החברתי והמשפטי במסגרתו פועל השלטון הצבאי (ישראלי) באזור, לצד הזיקה הגיאוגרפית, המשפטית, החברתית וההיסטורית של ישראל לשטחי יו"ש, הביאו לקשרי גומלין ייחודיים ומורכבים בין מערכת המשפט ביו"ש למערכת המשפט בישראל. מוטיב מרכזי ביחסי גומלין אלו הוא תהליך של התקרבות בין שתי מערכות המשפט, במסגרתו מערכת המשפט הישראלית פורסת את חסותה על שטחי יו"ש, ומערכת המשפט ביו"ש מקרבת עצמה אל כנפיה הסוככות והמחבקות של מערכת המשפט הישראלית. תהליך התקרבות זה מתרחש במישור הנורמטיבי, המשפטי והמוסדי, והינו בעל משמעויות נורמטיביות ופרקטיות כאחד.

לצד תהליך ההתקרבות אותו מקדמות מערכות המשפט, הן דואגות לשמר על ההבחנה העקרונית בין שתי המערכות, באופן שעומד לעיתים בסתירה למגמת ההתקרבות, ומעמיק את מורכבות הסבך הנורמטיבי והמשפטי ביחס לאזור. "ריקוד ההתקרבות" – במסגרתו השלטונות מקדמים התקרבות משפטית בין יו"ש לישראל, ומנגד דואגים לשמר הבחנה נורמטיבית בין שתי המערכות, עומד במרכזה של עבודת המחקר שלי לדוקטורט.

בנוסף, המחקר יעמוד על הפערים שיצר ריקוד ההתקרבות בין המישור הנורמטיבי וההצהרתי לבין הפרקטיקה המשפטית, ויציג את הבעיות המשפטיות והחברתיות שפערים אלו יצרו (כדוגמת: פסיקות סותרות של בתי המשפט בסוגיות מהותיות, ופגיעה בוודאות המשפטית של הנזקקים לשירותי מערכת המשפט). לאור זאת המחקר יציע מנגנון לצמצום הפערים והבעיות כאמור. המנגנון הוא נתינת מקום רחב יותר לשאלות פרגמטיות בנוגע לתוצאות הצפויות וליעילות ההליך, בדיונים על הסדרים משפטיים שונים. בתוך כך, המחקר יסקור מספר דוגמאות בהן הגישה שתוצג ממקסמת פתרונות לבעיות שיתוארו בו.


"יודע צדיק נפש בהמתו" : היבטים אתיים וסמבוליים של סיפורי בעלי חיים מן מסורת העממית היהודית-הספרדית והאשכנזית

יום שלישי, ה-29 באוגוסט 2021, משעה 15:30 עד 16:15

חניתה ברבירו, דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטית בן גוריון. בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בספרות עברית ותואר שני בספרות עם ישראל מאוניברסיטת בר אילן. הדוקטורט של חניתה ברבירו יעסוק בסיפורת אודות ג'וחה מן המסורת העממית הספרדית-יהודית. עבודת המאסטר של חניתה כמו גם הדוקטורט נכתבו בהנחייתו של דר' אליעזר פאפו, מנהל מרכז גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן גוריון.

הרצאה זאת מציעה מחקר משווה ראשון מסוגו אודות היבטים אתיים וסמבוליים של סיפורי בעלי חיים מן המסורת העממית היהודית-ספרדית והאשכנזית שהועלו על הכתב במאה העשרים. סיפור בעלי חיים הוא סיפור שעלילתו מתרחשת בעולמם של בעלי חיים שהוא ריאליסטי, אם כי אינו עולמם של בני האדם. גם כאשר בין הדמויות הפועלות בסיפור נמצא בן אדם (אחד או יותר) והוא אף משמש כגיבורו העיקרי של הסיפור, אין שינוי במהותו של העולם הזר שאליו נקלע אדם זה. האדם משתלב בעולם לא – לו, של בעלי חיים, גם מפני שהוא מתאים את עצמו אליו: מבין את שפתו ומדבר בה, נוהג לפי החוקים המקובלים בו וכיו"ב. מטרת המחקר היא לבחון כיצד השיח האתי של מחברי התנ"ך השפיע על השיח האתי כלפי בעלי חיים בקורפוס הסיפורים מן המסורת העממית של היהודים-הספרדים ושל האשכנזים.סיפורי בעלי חיים רבים המופיעים בקאנון המקראי, המשמש מצע תרבותי משותף ויסוד הזכרון ההיסטורי והתרבותי של הקבוצות האתניות של עם ישראל,  מקורם בסיפורת עממית. טענה זאת, מאפשרת לראות בסיפורי בעלי חיים בתנ"ך סיפורים בעלי יסודות עממים קדומים שהשפיעו על הסיפורת העממית המאוחרת. הדמיון בין סיפורי בעלי חיים בתנ"ך ובין סיפורי בעלי חיים יהודים-ספרדים ואשכנזים מעיד על הגישה האנתרופוצנטרית שבה נוקט התנ"ך כמו גם המספרים העממיים היהודים-ספרדים והאשכנזים. השוני בין סיפורי בעלי חיים במקרא לבין ספורי בעלי חיים בקורפוס הסיפורים היהודים-ספרדים והאשכנזים מלמד על הבדל ביחסם של המספרים כלפי בעלי החיים. בעוד יחסו של המספר המקראי כלפי בעלי החיים הוא בדרך כלל הומוגני ומייעד לבעלי החיים תפקיד סמלי ועקבי, הרי שיחסם של המספרים היהודים-ספרדים והאשכזים כלפי בעלי החיים הוא הטרוגני ותפקידם של בעלי החיים, כמו גם יחסם של המספרים, אינו קבוע ומשתנה.


 

אתר מעברים

מעברים: פרויקט לאומי לתמיכה בתלמידי מחקר: להגיע גבוה יותר, לחלום רחוק ורחב יותר. הצטרפו אלינו

 

 

 

תזכורות יישלחו 10 ,5 ,2 ימים לפני האירוע וביום האירוע
השתנה בהצלחה

Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/plugins/google-analytics-dashboard-for-wp/includes/frontend/frontend.php:43) in /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/themes/nucleus-child/functions.php on line 423