אירוע // סדרת קורונה: "מעברים" - סדרת סמינרים מקוונים לתלמידי מחקר. תכנית יולי-ספטמבר 2020

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/0071800/

לאירועים המוקלטים לחצו כאן 

 

סדרת סמינרים מקוונים לתלמידי מחקר ולבתר דוקטורנטים

 

פרויקט מעברים מלווה סטודנטים וסטודנטיות בעלי אוריינטציה מחקרית – מהתואר הראשון ועד הפוסט דוקטורט  – בתהליכי ההתפתחות האישים והפרופסיונאליים שלהם. השאיפה היא לתמוך, להאיץ, להעמיק ולקדם את התפתחות  תלמידי המחקר קודם כל באמצעות יצירת רשתות תמיכה וסמינרים והעברת ידע. היוזמה מגיעה "מלמטה" אבל התקווה שבהמשך  הפעילות תקודם – על ידי המוסדות האקדמיים והלאומיים עצמם – באמצעות יצירת מערכות תמיכה מקצועיות אשר ייתנו תמיכה אינטנסיבית יותר.  מדובר עם כן ביצירת המרכיבים הראשוניים של המערכת הלאומית שתצטרך לגדול ולהתפתח בהמשך.

תוכנית האירועים של מעברים כוללת מודולים של פעולה:  פיתוח קריירה (המודול הכתום) מענקי מחקר (מארי קירי, אי.אר.סי,  המודול האדום), יחסים באקדמיה ויחסי מנחה מונחה (המודול הסגול), מיומנויות מחקר (המודל הירוק), תעסוקה וחיים מעבר לאקדמיה (המודול הוורוד), מנהיגות אקדמית וקווים לדמותינו (המודול התכול), מיומנויות כתיבה (המודול הצהוב) וחברותות (המודול הירוק בהיר) .

ברשת כרגע כ 1600 תלמידי ותלמידות מחקר מכל התחומים ומכל המוסדות, חלקם ישראלים בחו"ל

 

 

 

 

 

 

 

פרויקט מעברים הוקם על ידי פרופ' דוד לוי-פאור, מהמחלקה למדע המדינה ובית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל כחלק מפעילות למען תלמידי ותלמידות מחקר ולטובת זירה מחקרית לאומית, מלאת אנרגיה בתוך האקדמיה הישראלית. הפרויקט הוא המשך לפעילות בנושא שהחלה כבר לפני 15 שנה כאשר יזם את כנס פרחי מחקר – הכנס השנתי הבינלאומי לתלמידי מחקר במדע המדינה, יחסים בין לאומיים ומדיניות ציבורית. תחילה באונ' חיפה ולאחר מכן באוניברסיטה העברית.  פרופ' לוי-פאור יזם מאז (עם אחרים ושותפים טובים) את תוכנית הדוקטורנטים בפקולטה למדעי החברה, את תוכנית מלגות הנשיא בפקולטה למדעי החברה, את תוכנית תל"מ במדע המדינה ויחבל (שהתרחבה מאז למוסדות ומחלקות אחרות,  את תוכנית "לימוד בחברותא" באוניברסיטה העברית ועמד בראש תוכנית הדוקטורט של הקרן הבינלאומית לחינוך. הכישלון הגדול ביותר של פרופ' דוד לוי-פאור היה ביישום תוכנית לימודי המחקר הלאומית שנתקלה בפוליטיקה מוסדית בין האוניברסיטאות לבין יו"ר ות"ת דאז, פרופ' מנואל טרנכטנברג.

 

לוח אירועים סמסטר קיץ תש"פ (חיים עם הקורונה)

 

  1. מפגש פתיחה של סמסטר הקיץ. לקראת הקיץ ועד לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א, אסטרטגיות למקסום המטרות המחקריות עם יופי תירוש שתדבר על מחשבות של אקדמאים על חופשת הקיץ, ורד ציוני-קורן שתשתף בשינוי שעברה במהלך סמסטר הקורונה ותתן עצות מנסיונה, עם תמר אלמוג שתדבר על היכולת לבקש עזרה לפני שזה נהיה מאוחר מדי ואם יהיה מעניין גם על עבודה לבד ביחד ולמה כל חוקר זקוק למימד הזה בחייו; עם דוד לוי-פאור שיספר על על התסכולים שלו מניהול זמן לקוי וגם ינחה.

יום חמישי, ה 2 ביולי 2020,  16.30 – 18.00  סרטון המפגש כאן.

 

 

  1. ד"ר איה אלידע, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, איך כותבים הצעת מחקר?.

יום שני, ה 6 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. סרטון המפגש כאן.

 

כתיבה של הצעת מחקר מרשימה ומשכנעת היא אחת המיומנויות החשובות ביותר באקדמיה. החל מהצגתה של תכנית הדוקטורט לאישור הוועדה המלווה, דרך הגשות למלגות, פרסים וקרנות מחקר ועד למועמדות למשרה או פוסט-דוקטורט – הצעת המחקר היא המפתח להצלחה בכל הרמות, מהתואר השני ועד למרצים וותיקים. בהרצאה יינתנו הנחיות ודגשים כיצד לכתוב את הצעת המחקר כך שתציג את הפרויקט באופן ברור ומשכנע, ולא פחות חשוב מכך – "תשווק" אותו בהצלחה לכל נמען ולכל מטרה.

 

ד"ר איה אלידע היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. מתמחה בהיסטוריה ותרבות גרמנית ויהודית-גרמנית, יחסי יהודים-נוצרים והיסטוריה חברתית ותרבותית של שפה ותרגום. לאחר לימודי דוקטורט באוניברסיטאות תל אביב ומינכן (2004-2009) ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה, היא שבה לארץ ב- 2012 והחלה ללמד באוניברסיטה העברית. ספרה, A Goy Who Speaks Yiddish: Christians and the Jewish Language in Early Modern Germany ראה אור בהוצאת אונ' סטנפורד בשנת 2012. לאורך השנים פרסמה מאמרים בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם, וזכתה במלגות ומענקים מטעם קרן מינרבה, קרן רוטשילד (יד הנדיב), הקרן הלאומית למדע (ISF), האיחוד האירופי (מארי קירי), והקרן הישראלית-גרמנית למדע (GIF).

 

 

  1. ד"ר יפעת מוניקנדם, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל-אביב, הגשת מועמדויות לפוסט-דוקטורט: הצעת המחקר והמכתב הנלווה

יום שלישי,  ה 14 ביולי 2020,  שעה 20.30 – 22.00. כתובת הזום כאן.

לקראת סיום הדוקטורט נפתח עולמן של המועמדויות לפוסט-דוקטורט בכלל, והמועמדויות לפוסט-דוקטורט בחו"ל. מועמדויות אלה כוללות מכתב (cover letter) והצעת מחקר מקוצרת, לצד קורות חיים ופרטים נוספים. בהרצאה זו נדבר על כתיבתה של הצעת מחקר מהודקת ואפקטיבית ונתמקד במבנה ההצעה, בתוכנה ובהתאמתה למועמד ולמשרה

 

ד"ר יפעת מוניקנדם היא מרצה בכירה בחוג להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בהתפתחות החוק הנוצרי בשלהי העת העתיקה, בהקשרו היהודי, היווני והרומי. ד"ר מוניקנדם היתה עמיתת קריין באוניברסיטת ג'והנס הופקינס ועמיתת מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית. היא זכתה במענקי מחקר מטעם האיחוד אירופי (מרי קירי) ומטעם הקרן הלאומית למדעים (ISF) ופרסמה בבמות שונות. ספרה Jewish Law and Early Christian Identity: Betrothal, Marriage and Infidelity in the Writings of Ephrem the Syrian יצא לאחרונה לאור בהוצאת קיימברידג'.

 

 

 

 

 

 

  1. מעברים מארח את יו"ר ור"ה המתפטר, פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה לשיחה על עתיד האקדמיה בישראל. יום רביעי ה 15 ביולי 2020. שעה 11.00 עד 13.00.  נשאל  כמובן מה הביא להתפטרות אבל גם כיצד מתנהלת מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, מה עמדת ור"ה וכיצד מתנהלים בהמשך. לאחר הראיון נקיים שיחה פתוחה עם המשתתפים. מראיינים:  פרופ' סיגל אלון, סוציולוגיה, אונ' תל-אביב, ופרופ' דוד לוי-פאור, מדע המדינה ומדיניות ציבורית, האונ' העברית

פרופ' רון רובין הוא הנשיא ה ה-11 של אוניברסיטת חיפה ומכהן בתפקידו זה מאוקטובר 2016. פרופ' רובין הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה אמריקנית מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי (1986). הוא כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה ובתפקידו האחרון בחיפה שימש דיקן הסטודנטים. לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת ניו יורק (NYU ) היוקרתית, בה כיהן כמשנה לרקטור והיה אמון על הקמת שני קמפוסים בינלאומיים של NYU – באבו דאבי ובשנחאי. פרופ' רובין הוא מבין בכירי המומחים הבולטים בעולם לעיצוב האקדמיה העתידית.

קישור לסרטון המפגש כאן.

 

  1. מר שלמי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצי, הסטודנטים בישראל בצל הקורונה: אתגרים ופתרונות,  יום רביעי, ה 15 ביולי 2020, שעה 16.30.  כתובת הזום למפגש בקישור זה. מראיין פרופ' דוד לוי-פאור,

מר שלמי יחיאב הוא בוגר תואר ראשון במשפטים ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטה העברית, ובמהלכו של תואר שני מחקרי במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיו ייסד תכנית חברתית המסייעת לצעירות וצעירים מן הפריפריה הגיאוגרפית בדרכם לאקדמיה, הנמצאת בתהליך פריסה ארצי. כיהן שנתיים בתפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, והוביל מהלכים כגון: שינוי תנאי הלימודים בבית הספר לווטרינריה לאחר מאבק של 20 שנים, הובלת המאבק לשיפור התחבורה הציבורית בעיר ירושלים וייסוד תכנית חונכות לשנה א' שלוקחים בה חלק כ- 3000 סטודנטים בשנה.

משרת במילואים ביחידת רוכב-שמיים כמפקד פלגת לוחמים, בספטמבר 2018 נבחר לתפקיד סגן יושב ראש ההתאחדות. בפברואר 2019, לאחר 6 חודשים בתפקיד, נבחר לכהן כיו"ר ההתאחדות החדש.

 

 

 

  1. פרופסור ערן הורנשטיין, מכון וויצמן, איך כותבים ואיך שופטים הצעת מחקר מנצחת? – מדריך לחוקר ראשי מתחיל

יום חמישי, ה 16 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. כתובת הזום כאן.

 

ההרצאה תעסוק בתהליך הכתיבה והשיפוט של הצעת מחקר תחרותית. ההרצאה כללית ומתאימה לחוקרים במגוון תחומים לפוסטדוקים וחוקרים עצמאים צעירים.

 

פרופסור ערן הורנשטיין הוא חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית וראש מרכז בנוזיו לחקר מחלות נוירולוגיות במכון ויצמן למדע.  ערן וחברי המעבדה שלו מתעניינים במנגנונים גנטיים מולקולריים של מחלות מח ניווניות עם דגש על חקר המנגנונים המניעים את מחלת ה ALS

 

 

 

 

 

 

  1. ד"ר יותם הוד, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה, הערות, טיפים והנחיות עבור מסע כתיבת התזה

יום שני, 20 ביולי 2020,  שעה 14.30 עד 16.00. קישור לזום כאן.

 

סטודנטים המעוניינים בכתיבת עבודת תזה מוצאים עצמם, על פי רוב, נכנסים לעולם בלתי מוכר של פרקטיקות מוסדיות ודיסיפלינריות. מטרת הרצאה זו היא להאיר את התהליך הזה, ולהבהיר יותר כל שלב בדרך. זאת בכדי להפחית מעט מהחרדות (בנוגע לתהליך שהוא מלכתחילה מעורר חשש) כמו גם לפתוח אפיקים לפעולות מכוונות יותר בכל שלב בדרך. באופן ספציפי, ההרצאה מכסה נושאים הכוללים את לוח הזמנים של כתיבת התזה, טיפוח מערכת היחסים עם המנחה, תכנון מבנה התזה ועוד.

 

ד”ר יותם הוד הוא מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוא מכהן כעת כראש המגמה לטכנולוגיה בחינוך, כמנהל מרחבי הלמידה העתידניים של LINKS, כעמית Marie Curie החוקר את זהותם של תלמידים כבוני ידע (2018-2020),  וכPI שותף בשני מענקים הממומנים על ידי הקרן הלאומית למדע (למידה בחברה מרושתת; קידום מדע אזרחי בבתי הספר). בשנת 2019 ד"ר יותם הוד זכה בפרס על שם מרדכי ניסן לחוקרי חינוך מצטיינים באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

 

 

 

  1. פרופסור נירית בן אריה דבי, המחלקה לאומנויות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. אתגרים והזדמנויות בהכנת הצעת מחקר במדעי הרוח, רביעי ה 22 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. קישור לזום כאן.

 

הרצאה זו תעסוק באתגרים ובהזדמנויות הכרוכים בהגשתה של הצעת מחקר בתחומי מדעי הרוח.  נעסוק ביתרונות ובחשיבות של הכנת הצעת מחקר, בבחירת הנושא, בתהליך כתיבת ההצעה בקשיים ובהתלבטויות בהכנתה של הצעת מחקר ובהמלצות להדגשים הרצויים. המפגש יכלול הרצאה קצרה ולאחריה דיון ושאלות.  קהל היעד: חוקרים צעירים ופוסט דוקטורנטים

 

 

נירית בן אריה דבי היא פרופסור מן המניין וראש הקתדרה ע"ש אוולין מץ במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחום התמחותה העיקרי הוא אמנות ודרשנות באיטליה בתקופת הרנסנס. בין ספריה ניתן לציין את הטפה בפירנצה בתקופת הרנסנס (2001),  דוכן ההטפה הרנסנסי (2007),  הכת של קליר הקדושה מאסיסי (2014), מטיפים, אמנים וקדושים בטוסקניה של הרנסנאס (2015) ותעמולה צלבנית במילים ותמונה באיטליה הקדם מודרנית (2016).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. ד"ר ורד בלאס, בית הספר לפורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, אנרגיה טובה ומחקר מצוין: איך לבנות ולהשיג מימון למחקר בינתחומי.

יום שני, 27 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00.  כתובת הזום כאן.

 

במפגש נדבר על איך מתכננים פרויקט מחקר חדש, איך בונים הצעת מחקר חזקה ואיך מוצאים מקורות מימון. נראה דוגמאות מפרויקטים שמשלבים חוקרים ממגוון תחומי מחקר וזכו במענקי מחקר מגוונים.

 

ורד בלאס היא מרצה בכירה בבית הספר לפורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת מסטר ודוקטורט מדעי הסביבה וניהול מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, ותואר ראשון  בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון. המחקר שלה מתמקד בממשק שבין עסקים וסביבה, ובמיוחד בראיית מחזור חיים והערכת השפעות סביבתיות של מודלים עסקיים, ייצור ודפוסי צריכה חדשים. ד"ר בלאס קיבלה מענקים שונים מהאיחוד האירופי, ISF ומשרדי ממשלת ישראל לתמיכה במחקר העצמאי שהיא מובילה במעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית. בעבר הייתה חברה בוועדת המומחים הטכניים לפלטפורמת התעשייה הירוקה בהובלת UNIDO.

 

 

 

 

 

  1. פרופ' יוסף ג'בארין, פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מרכיבים חשובים של כתיבת הצעה למענק מחקר תחרותי (ISF  ואחרים).

יום חמישי, 30 ביולי 2020, שעה 14.30 – 16.00.   כתובות הזום כאן.

הקידום האקדמי וניהול המחקר תלויים מאד בגיוס כספים מקרנות תחרותיות. ההרצאה תעסוק בכתיבת הצעת מחקר לקרן תחרותית עם התמקדות בהגשות לקרן המדע הישראלית (ISF). נעסוק בהגדרות של מחקר בסיסי, בניית טיעון והשערה מובילה, מיקום המחקר בספרות הבינלאומית, החידוש, ההקשר של המחקר, ופירוט שיטות המחקר המוצעות.

 

יוסף ג'בארין הוא תיאורטקן בתחום התכנון העירוני. הוא סגן דקן למחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הוא סיים את לימודיו בטכניון ובאוניברסיטת הארווארד (Harvard University) בארה"ב. הוא לימד ב-MIT והיה מרצה אורח ב- Aga Khan Program for Islamic Architecture ב- .MITהמחקר של ג'בארין עוסק בקשרים בין התיאוריות העירוניות והפרקטיקות של ערים ומדינות בהקשר של תכנון ופיתוח עירוני ולאומי. הוא עוסק בפיתוח תיאורטי בנושא קיימות עירונית, קבוצות, צדק עירוני וזכויות בתחומי התכנון. בין המושגים שהוא פיתח: מרחבי אימון (spaces of trust), מרחבי סיכון (spaces of risk), אי-פורמאליות מתנגדת (insurgent informality). ספרו האחרון, The Risk City, עסק בתכנון ובמוכנות של ערי עולם בהתמודדות שלהן עם שינוי האקלים.

 

 

 

 

 

  1. ד"ר איתי בר-סימן-טוב, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, מענקי מחקר: עצות לחוקר/ת המתחיל/ה, יום שני ,3 באוגוסט 2020, שעה 14.30 עד 16.00. כתובת הזום כאן.

 

מדוע להגיש הצעות למענקי מחקר? האם זה בכלל נדרש בתחומים כגון משפטים, מדעי החברה והרוח? כיצד לבחור נושא להצעת מחקר למענקים? כיצד לכתוב הצעת מחקר?

 

ד"ר איתי בר-סימן-טוב הוא מרצה בכיר וראש מעבדת החדשנות למשפט ומדעי הנתונים (BIU Innovation Lab for Law, Data-Science and Data Governance) בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.  ד"ר בר-סימן-טוב זכה במענקי מחקר ממקורות מגוונים, לרבות, בין היתר, הקרן הלאומית למדע (Israel Science Foundation); הקרן הגרמנית ישראלית למחקר ופיתוח מדעיים (German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development); ה- Israel Institute; והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

 

 

 

 

  1. פרופ' מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר-אילן, "בינוי קריירה אקדמית:  שיחה עם פרופ' מרים פאוסט על גיוסים, קידומים ו פיתוח קריירה אקדמית". יום שני ה 10 באוגוסט 2020, 14.30 עד 16.00. כתובת הזום כאן.

 

פרופ' מרים פאוסט  היא רקטור אוניברסיטת בר-אילן. היא פרופ' מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה, פסיכולוגית קוגניטיבית וראש המעבדה למוח ושפה במרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה. בעבר שימשה כראש המחלקה לפסיכולוגיה, כיועצת הרקטור לקידום נשים וכסגנית רקטור האוניברסיטה. לפרופ' פאוסט פרסומים רבים בבמות בינלאומיות  וזכיות רבות במענקי מחקר יוקרתיים. היא הדריכה עד היום מעל ל-70 סטודנטים לתארים מתקדמים. עבודתה המחקרית של פרופ' פאוסט עוסקת בייצוג המוחי של שפה וכיום היא מתמקדת בעיבוד שפה יצירתית וברשתות סמנטיות בלתי שגרתיות. המחקר התרחב לזיהוי המנגנונים הפסיכולוגיים והמוחיים המעורבים בחשיבה יצירתית.  היא משתמשת במחקריה במגוון טכניקות הכוללות שיטות התנהגותיות, ניתוח רשתות, הדמיה מוחית  ומדידות אלקטרופיזיולוגיות  של פעילות מוחית וחוקרת נבדקים תקינים ונבדקים מקבוצות קליניות שונות.

 

 

 

 

Dr.  Renana Peres, The Lean, The Mean, and The Keen: How to Read and Respond to13. 

 Reviewer Reports, Thursday, 15th August, 2020, 14.30-16.00. Zoom link here.

 

You submitted your paper to the journal, waited for 2, or 3 months, or more, and now it is back with the reviewer reports. They rarely say that your paper was amazing. Often they have many suggestions and corrections, sometimes they contradict each other.

What do you do?

In this talk, we will introduce you to the science (some say, art) of reading and responding to referee reports. We start with reading – what is important and what is not? How to read between the lines? Why is Reviewer 3 always so mean? We then move to building a revision plan. Finally we give some tips and advice as to the writing of the point-by-point reply.  We will analyse some real life examples, and show how things look from the reviewers' perspective.

 

 

Dr. Renana Peres is an associate professor of marketing at the Jerusalem School of Business Administration at the Hebrew University of Jerusalem. She earned her BSc. And MSc in Physics, and is currently dealing with applying mathematical models in social sciences. Her research deals with social interactions, understanding how word of mouth is generated on brands, how this word of mouth is translated into sales. She uses methodologies such as agent based models, image processing, content analysis, machine learning, and diffusion models. Dr. Peres has served as a Visiting Assistant Professor of Marketing at The Wharton School at University of Pennsylvania, and at Stern School of Business at NYU. She has published her works in three disciplines – Exact Sciences, Social Sciences, and Humanities.   She is an Area Editor of the International Journal of Research in Marketing, and a member of the Editorial Review Board of the Journal of Marketing Research , Journal of Marketing, and Scientific Reports.  Dr. Peres is the Founding CEO of Persay Ltd, an Israeli high-tech firm focusing on development and implementation of algorithms for voice –based recognition.

 

 

 

  1. גב' רונית מילר, מכללת ספיר, מסע לגילוי הזהות התעסוקתית, מנחה: גב' אורלי וויסר, יום  שני, ה 24 באוגוסט,  30 ועד 16.00.  קישור לזום כאן.

 

בהרצאה אשפוך אור על מושג הזהות התעסוקתית ועל מרכיביה. כיצד אנחנו מבנים את הזהות התעסוקתית ומהו האופן בו הרכיב התעסוקתי מהדהד את האני העצמי שלנו הבא באינטראקציה עם המשפחה, הקהילה והפנאי.

 

רונית מילר היא בוגרת ומוסמכת מאוניברסיטת בן גוריון במחלקה לחינוך, מרצה מזה למעלה מחצי יובל במכללת ספיר בתחומי הניהול, מיתוג עצמי וקריירה. מובילה את תכנית המתמחים במכללה. מאמנת ויועצת קריירה מוסמכת מאוניברסיטת תל אביב, מסייעת למתלבטים בצמתי דרכים באמצעות דיוק וזיקוק הזהות התעסוקתית לשם עשיית בחירות קריירה נכונות עבורם.

 

 

 

 

 

 

מעברים מלמטה  – מודול יזמות

 

פעולה שנעשית, מלמטה שווה יותר.  קריאה ליזמות ויזמים.

 

ראשית,  תלמידי מחקר שיציגו נושאים נבחרים בכתיבה –  למשל reverse outlining  ובעברית "מתאר הפוך" טכניקת שיפור כתיבה. ניתן לראות כאן (או פשוט לחפש בגוגל וביוטיוב).  מישהו מוכן ללמוד ולהציג ?  להציג נושא אחר ?  המפגש יכול להיות גם של 20 או 30 או 60 דקות.

 

שנית, הקמת קבוצת כתיבה שבה אתם קוראים את העבודות אחד של השני. כדית שלחה קול קורא כזה באמצע השבוע. מקווה שהיתה הענות

 

שלישית, הקמת קבוצת חברותא.  ברק אור מקים ראשונה בנושא של אינטלגצניה מלאכותית. ראו בצרופה.

 

רביעית, הקמת קבוצות קריאה.  שבה קוראים טקסטים בנושאים נבחרים.

 

חמישית, פיתוח מיומנויות או נושאים. אורלי וייסר ורולי רוזן לקחו לדוגמא אחריות על מודול התעסוקה. ראו בצרופה. העולם בכפות ידיכן/ם.

 

 

 

התוכנית לפי מודולים

 

מודול פיתוח קריירה

  1. סמינר עם פרופ' אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, פיתוח האישיות המחקרית. התקיים ביום שני ה 30 במרץ 2020 בין השעות 16.30 עד 18.00. הכנה מראש בסרטון הזה.  סרטון המפגש כאן (יש לצפות בו רק לאחר סרטון ההכנה שנושא את המסר העיקרי).

 

  • מפגש על הפוסט דוק, יום שני 6 באפריל, בשעה 17.00

Charting the Onward Journey: Making the Most of Your Postdoc

עם פרופ' כריס באדן. בשפה האנגלית.  צפייה מקדימה בסרטון היוטיוב הבא מיוני 2019.

האירוע צולם ונגיש כאן אבל אני ממליץ בעיקר לראות את הסטרון מיוני 2019. יש גם קישור למצגת מלווה

 

 

  1. מפגש עם פרופ תמר אלאור בואו נבזבז קצת זמן – דברים שאסור להגיד לתלמידי מחקר  ביום ראשון ה 19 באפריל, בין השעות 12.30 ל 14.00. "השעון התחיל לדפוק" אומרים לכם כשקיבלתם אישור להתחיל את הלימודים המתקדמים. הוא מתחיל לדפוק בקול רם כאשר הצעת המחקר אושרה, או נותרו רק שנתיים לקבלת המלגה, או שנה להגשת המסמך הסופי. אין זמן, אין זמן, אין זמן. בשיחה זו נדבר על התועלת העצומה העולה מ"בזבוז זמן", או מבזבוז זמן לכאורה. מקריאת ספרות יפה, צפייה בסרטים ותוכניות טלויזיה, ביקור במוזיאונים ובגלריות, האזנה למוסיקה, שוטטות במרחבים פתוחים ואורבניים ועוד.  במהלך השיחה אתן כמה דוגמאות לאופן שבו פעולות אלו תרמו ישירות לעבודות המחקר שלי, למתיחת גבולות השיח המדעי וליצירת אזורי פעולה עיוניים רעננים. סרטון המפגש כאן, והמצגת כאן.

 

  1. התפתחות מחקרית והעולם האקדמי מפגש עם פרופ' אלישבע באומגרטן, (כותרת זמנית), יום ,רביעי, ה 22 באפריל בין השעות 16.00  ל 17.30. המפגש צולם ויהיה זמין בקרוב.

 

  1. מפגש עם ד"ר רבקה נריה-בן שחר, בין שידוך לבחירת נושאי מחקר – אהבה ואמונה או תועלתנות?

בשלבים שונים במהלך הקריירה, עלינו לבחור את נושא המחקר הבא, לעיתים גם תוך כדי העבודה על הדוקטורט, הנתונים יכולים להוליך אותנו (ואנחנו אותם) לכיוונים שונים. בשיחה (הפתוחה, מספיק שהקורונה סוגרת אותנו) נדבר על מערכת היחסים בין הנתונים לבינינו, מי באמת בוחר את מי מתי להתאהב בנתונים ומתי הזמן להיפרד… יום חמישי, 23 באפריל, שעה 20.30. צילום המפגש כאן.

 

  • קריירה לא שגרתית ולקחיה, פרופ' שירה דביר גבירצמן, המחלקה לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב.

כל הזמן אתם מרגישים שאתם לא מספיק? לא מספיק טובים. לא מספיק חכמים. לא מספיק חרוצים ובוודאי לא מספיק טובים כדי לפתח קריירה? אז איך מתמודדים עם השיח המריטוקרטי של האקדמיה? בדיאלוג פתוח אנסה להשיב על כל השאלות שקשורות לתהליכי הסלקציה שהמערכת האקדמית עושה ואיך להתמודד איתם – גם מעשית וגם נפשית.   יום ראשון ה 26 באפריל 2020,  למשל 14.00עד 15.30. צילום המפגש אינו זמין.

 

  • מפגש עם ד"ר ישראל ויסמל-מנור,  כנסים- השתתפות ורישות מקצועי, כנסים הם מנוף מרכזי לקידום המחקר והקריירה שלנו. בהרצאה נבחן מתי יש להתחיל? לאן שולחים? איך מגדילים סיכויי קבלה? מימון? איך להתכונן לכנס? כיצד להציג? ומה עושים בכנס עצמו ובסופו? יום שלישי, 5 במאי 2020,  00 עד 17.30. כתובת הזום כאן

 

  1. מפגש עם פרופ' יואל מגדל “The Art of Writing: From Research Data and What’s in Your Head to an Influential Publication”?’,  יום שלישי, ה 12 במאי, 2020, 14.30 עד 16.00. ההרצאה באנגלית.  הקלטת שמע של המפגש זמינה כאן.

 

  1. מפגש עם ד"ר יופי תירוש, הצגת העבודה שלנו בכנסים ובראיונות עבודה, יום חמישי, ה 14 במאי, 12.30 עד 14.00. ד"ר תירוש היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. צילום המפגש זמין כאן.

 

  1. ד"ר דני אורבך, המחלקה להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, "במשעול הצר: איך להגביר את סיכוייכם לבנות קריירה אקדמית״. אתה סטודנט לתואר שני או שאת לומדת לתואר לדוקטורט במדעי הרוח, ותמיד תהיתם אם תוכלו להפוך את תחום העניין שלכם לקריירה. במשך שנים אתם שומעים מרצים, ומשתוקקים למצוא את עצמיכם שם – בצד השני של הפודיום. בהרצאה זו נדבר על האסטרטגיה שתאפשר לכם למקסמם את סיכוייכם לקריירה אקדמית במדעי הרוח: תנאי הסף, אפיקי רכישת הידע, מיקסום היכולת המחקרית, יחסי אנוש, ולבסוף – הגשת תיקים והתמודדות עם ועדות מינויים. "מדריך הינשוף לקריירה אקדמית" יישלח למאזינים לאחר ההרצאה.  יום חמישי, ה-21 במאי, 14.30 עד16.00.  קישור לסרטון כאן. קישור למדריך הינשוף לקריירה אקדמית כאן.

 

  • קידום המחקר שלי באקדמיה ומחוצה לה דרך שימוש במדיה חברתית – עם עדי רודריגז ברנע, מידענית ומנתחת נתונים, אוניברסיטת בן-גוריון. מנחה: אורלי וייסר. בעידן בו מדיה חברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, והאינטרנט משקף את המציאות, נולד ערוץ חדש – הספרה המקוונת, היכן שבכוחו של מיתוג עצמי לעשות את כל ההבדל ולהעצים את השפעת המחקר (להגדיל את מספר הציטוטים, להשפיע על התעשייה ועוד). כיצד חוקרים סוללים את דרכם על ידי שימוש בכלי מדיה חברתית? מהם כלי המדיה החברתית המובילים שחוקרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם באקדמיה ומחוצה לה? כמה זמן לוקח לבנות תדמית אקדמית מקצועית ברשת האינטרנט? בהרצאה נענה על שאלות אלו ונלמד כיצד לרתום את כוחה של המדיה החברתית לטובת קידום עצמי מקצועי. יום ראשון, ה 31.5.2020, בין השעות 18.00 ל 19.30.  המפגש לא צולם. יזמה אורלי וייסר, המצגת זמינה כאן.  מדריך כתוב נמצא כאן.

 

  • אתגרי הפוסטדוקטורט – מבט מבפנים עם ד"ר יעלה להב-רז, אנתרופולוגית. נדון בשאלות הבאות: כיצד להתכונן מראש למועדי הגשה לפוסטדוק והמסמכים הנדרשים; סוגים שונים של פוסט, האם לחפש פוסט בארץ או בחו"ל, כיצד מוצאים מנחה לפוסט, כיצד מתמודדות עם האתגרים הכלכליים בפוסט, איזון משפחה-קריירה.   ד"ר יעלה להב-רז חוקרת את תעשיית המין הישראלית. כרגע פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר הבריטית. הפוסט ממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (תוכנית מדעי החברה). יעלה מזמינה שאלות ופתוחה לייעץ בכתובת האמייל הזאת.  יום רביעי, ה 3 ביוני 2020, שעה 18.30- 20.00.      צילום המפגש זמין כאן.

 

 

  • ראיון העבודה – The Job Interview,  עם פרופ' יואל מגדל, יום שני ה 15 ביוני 2020, בשעה 16.30  00, ההרצאה באנגלית. הסרטון כאן.

 

 

 

 

 

מודול פעולה: מענקים

 

תמיכה במגישי מענקי מארי קירי

  1. מפגש על תוכנית מלגות הפוסט דוקטורט מארי קירי התקיים ביום ראשון ה 5 באפריל בין השעות 14.30 ל 16.00.התבקשה צפיה מראש בסרטון הזה. מיועד למי שמתעתד  להתחרות על מלגת פוסט דוקטרט בשנתיים שלוש הבאות ומכירים את התוכנית.  אין סרטון מהרצאה זאת

 

  1. יום ראשון ה 3 במאי בשעה 14.30 עד 16.00 מפגש פתוח לשאלות ותשובות בעניין מענקי מארי קירי. המפגש צולם ונגיש כאןהמצגת כאן.

 

 

  1. יום ראשון ה 10 במאי בשעה 16.30 עד 18.00  מפגש עם זוכי מענקי מארי קירי (מחזור תשעט): ד"ר יובל סער-היימן (עו"ס), ד"ר נגה ברנשטיין, ד"ר נטלי פרידיאן-מלמד וד"ר ענת וואש (עו"ס). סרטון המפגש כאן.

 

 

חלון למענקי האי.אר.סי

 

בשיתוף איסרד – המנהלת הישראלית לתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי

 

הסידרה מיועדת לתמוך בהתפתחות המקצועית של חוקרים וחוקרות צעירים בכלל ובמתעדים להגיש לתכנית ERC בפרט. אנחנו מאמינים שהמפגשים יהיו גם מועילים לחוקרים צעירים וחוקרות צעירות, המפתחים קריירה מחקרית בכלל ואקדמית בפרט. גם כאלה שלא יגישו לאי.אר.סי.  לומדים מוקדם, מגיעים רחוק יותר.  כלל סרטוני המפגש הזמינים בקישור זה.

 

 

  1. איך לכתוב מענק ERC מוצלח? עם פרופ' צבי פירן,  מכון רקח לפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' פירן זכה בשני מענקים חשובים אלו ושימש בעבר כיו"ר אחת מוועדות השיפוט. יום שלישי, ה 2 ביוני 2020, בין השעות 16.30 ל 18.00. פרופ' פירן הוא  חתן פרס אמת. עוד על פועלו ניתן לקרוא כאן.  הקלטת המפגש לא זמינה לצפיה.

 

  1. מפגש עם זוכי מענק הERC במדעי החברה והרוח. שיחה ועצות למתמודדים בעתיד. עם פרופ שירה דביר (תקשורת, תל אביב; מענק מתחילים), פרופ גיא בר עוז (ארכיאולוגיה, חיפה, מענק קונסולידטור) ופרופ' גידעון שלח-לביא (לימודי אסיה, העברית, מענק מתקדם). יום רביעי ה 3 ביוני בין השעות 16.30 ל .18.00. קישור לסרטון המפגש כאן.

 

 

  • מפגש זוכי מענקי ה ERC במדעי החיים. שיחה ועצות למתמודדים בעתיד. בהשתתפות פרופ' מאיה שולדינר  (מכון וויצמן ובעלת ניסיון בוועדות השיפוט), פרופ' איציק מזרחי (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ אהוד גזית (אוניברסיטת תל-אביב, ובעל ניסיון בוועדות השיפוט).  יום שלישי ה 9 ביוני 2020, בין השעות 14.00 עד15.30.

צילום המפגש זמין כאן.

 

  • מפגש זוכי מענקי ה-ERC במדעים מדוייקים. שיחה ועצות למתמודדים בעתיד. בהשתתפות פרופ' מוטי הייבלום  (מכון וויצמן), פרופ' לילך עמירב (הטכניון), פרופ' יהודה לינדל (אוניברסיטת בר-אילן, חברת Unbound Tech ובעל ניסיון בוועדות השיפוט).  יום שני ה 22 ביוני 2020, בין השעות 11.00 עד 13:00. בשיתוף איסרד – המנהלת הישראלית לתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי. קישור לסרטון המפגש כאן.

 

 

מודול פעולה: יחסים באקדמיה ויחסי מנחה מונחה

 

  1. רב שיח יחסי מונחה מנחה (1) – יום שלישי 7 באפריל בשעה 18.00,  פרופ' חגית מסר ירון (הנדסת חשמל, אונ' תל-אביב), פרופ' מוחמד חאג' –יחיא (עו"ס, העברית), פרופ' מיכל ליניאל (מדעי החיים, העברית),  מנחה תמר אלמוג (קודו). בשיתוף תוכנית הדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. המפגש צולם וזמין כאן.

 

  1. רב שיח יחסי מנחה מונחה (2)  – ה 20 באפריל 2020, בשעה 16.00 עד 17.30 מיהו המונחה הטוב? פרופ' מונא מארון (נוירוביולוגיה, חיפה), פרופ' זוהר קמפף (תקשורת, העברית), פרופ' דוד לוי-פאור (מדע המדינה ומדיניות ציבורית, העברית). מנחה תמר אלמוג (קודו). בשיתוף הקרן הבינלאומית לחינוך ותוכנית הדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.  סרטון רב השיח כאן.

 

  • אחת על אחד – מפגש יחסי מנחה מונחה. עם פרופ' יעל ישי (מנחה) ופרופ' דוד לוי-פאור (מונחה) לאחר 35 שנים של היכרות. במפגש האישי-ציבורי הזה נדון ביחסים וכיצד הם מתגבשים, מתפתחים ומעוצבים לאורך השנים. יום שני, ה 4 במאי 2020, 12.30  – 14.00. סרטון המפגש כאן.

 

 

  1. מונחים מדברים על יחסי מנחה-מונחה, מפגש מספר שלוש בסדרה, יום שני 11 במאי, 2020, 16.00 עד 17.30. בשיתוף עם קודו. מנחה: גב' תמר אלמוג. ההקלטה אינה זמינה.

 

  1. מפגש על אמנת יחסי מנחה מונחה באקדמיה,  עם פרופ' דוד אבניר, בעבר ראש הרשות לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית ויוזם האמנה ליחסי מנחה מונחה.  מנחים: גב' תמר אלמוג ופרופ' דוד לוי-פאור. המשתתפים מתבקשים לקראו את האמנה לפני המפגש (קישור כאן). יום רביעי, ה 20 במאי 2020, בשעה 16.30. קישור לסרטון המפגש כאן.

 

  1. קשיים בעבודת הדוקטורט ויחסי מנחה מונחה. מפגש עם פרופ ברוריה ביטון-אשקלוני (ראש הרשות לתלמידי מחקר במדעים העיוניים, האוניברסיטה העברית), פרופ' אריאל בן-דור (ראש הרשות לתלמידי מחקר אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' משה סלוחובסקי, ראש המכון להיסטוריהוראש מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, האוניברסיטה העברית.  נדבר על הקשיים העומדים בפני סטודנטים במהלך שנות המחקר וכיצד בעיות עולות ונפתרות במישור האישי והמוסדי.  יום חמישי, ה-18 ביוני בין השעות 16.30 עד 18.00. מנחים גב' תמר אלמוג, קודו, פרופ' דוד לוי-פאור. סרטון המפגש כאן.

 

סרטוני הסדרה גם מכאן

 

 

 

 

מודול  פעולה: מיומנויות מחקר  וכתיבה

 

  1. סדנת מחסומי כתיבה וניהול זמן בכלל, ובימי קורונה בפרט, עם ד״ר יופי תירוש, אוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, יום שני חול המועד פסח, 13 באפריל בשעה 17.00 עד 18.30.  המפגש לא זמין לצפיה.

 

  1. לבנות קהל למחקר שלך, עם פרופ' יואל מיגדל, אונ' וושינגטון והאונ' העברית, בשפה האנגלית. יום ראשון 12 באפריל בשעה 14.30

Building Audience for Your Paper, With Prof. Joel Migdal, University of Washington and visiting Hebrew University. Watch the Video with this Link

 

  • פרופ' יוסף ג'אברין, כתיבה אקדמית מצוטטת. לכתוב ולהיות מצוטט באקדמיה העולמית, יום חמישי ה 16 באפריל, בין השעות 14.30 ל 16.00. קישור לסרטון  וקישור למצגת מלווה.

 

  1. מפגש עם פרופ' יוסוף ג'אברין, סגן דיקן למחקר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מהי מסגרת מושגית, כיצד מפתחים אותה במיוחד במחקר רב תחומי, המעבר מבוסס על המאמר בקישור. המפגש נדחה למועד לא ידוע

 

  1. מפגש עם פרופ' יואל מגדל “The Art of Writing: From Research Data and What’s in Your Head to an Influential Publication”?’,  יום שלישי, ה 12 במאי, 2020, 14.30 עד 16.00. ההרצאה באנגלית. הקלטת שמע של המפגש זמינה כאן

 

 

 

מודול פעולה: מנהיגות אקדמית, קווים לדמותנו כחוקרים ומנהיגים

 

  1. מפגש עם פרופ' יוסי דהאן, על אינטלקטואלים אורגנים – בין אקדמיה לחברה האזרחית. יום ראשון, 10 במאי בשעה 14.30 עד 16.00. הסרטון ניתן לצפייה כאן.

 

  1. קווים לדמותנו – התחלות" שלושה חוקרים של ישראל מספרים על דרכם לעולם המחקר. משתתפים:פרופ' יעל זרובבל (אוניברסיטת ראגרס), פרופ' ירון הראל (אוניברסיטת בר-אילן), ניצה בן-ארי (אוניברסיטת תל-אביב). מנחה: ד"ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ "קווים לדמותנו" (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש הראשון (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על דרכם אל העולם האקדמי ואל נושא המחקר שלהם, נשמע על התלבטויותיהם בין המסלול האקדמי למסלולים אחרים ונתהה על ההתפתחויות בעולם האקדמי ובתחום של חקר ישראל בשנים האחרונות. יום שלישי, ה 19.5.2020,  בין השעות 17.30 ל 19.00. סרטון המפגש כאן.

 

  • פרופ' עידו ערב, הנדסת תעשיה וניהול, הטכניון, על העקרון הפיטרי והתקבעות. על פי העיקרון הפיטרי עובדים מוצלחים מקודמים ומתקבעים בסופו של דבר, בתפקיד הראשון שאותו הם לא מבצעים כהלכה. לדעתי, עקרון זה אופטימי מידי. רובנו מתקבעים הרבה לפני שמיצינו את הפוטנציאל שלנו. בהרצאה אציע שיטות שבהם אני מנסה להימנע מהתקבעות. כיוון שנראה שהשגתי יותר ממה שסביר להשיג בהינתן הפוטנציאל שלי, יתכן שיש ערך בשיטות אלו. יום ראשון ה 24 במאי 2020, 14.30 עד 16.00. קישור למצגת המלווה. קישור לסרטון המפגש.

 

 

  1. קווים לדמותנו – בין פה לשם, האקדמיה הישראלית ועולמות אקדמיים אחרים, בהנחית ד"ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ "קווים לדמותנו" (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השני (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על ההבדלים בין המערכת האקדמית הישראלית למערכות אקדמיות אחרות, להתייחס להבדלים בין העולם האקדמי בו הם עשו את צעדיהם הראשונים לעולם האקדמי היום ולהרהר לגבי התחום של "לימודי ישראל" בפרט ומדעי הרוח והחברה בכלל, 1 ביוני 2020. סרטון המפגש כאן.

 

  1. קווים לדמותנו-  בין אקטיביזם למחקר: האם לחוקר צריכה להיות עמדה בסוגיות אקטואליות?, בהנחית ד"ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ "קווים לדמותנו" (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השלישי (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לעמוד על התפר שבין עשייה אקדמית למעורבות חברתית ולהתייחס למערכת יחסי הגומלין בין העמדה של החוקר לבין המחקר  10 ביוני 2020.  סרטון המפגש כאן.

 

 

מודול פעולה:  תעסוקה מעבר לאקדמיה

מרכזת גב' אורלי וייסר (בן-גוריון)

  1. מפגש פתיחה: תעסוקה מעבר לאקדמיה – עם גב' מירי קורנמן אילוז, מנהלת מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית. מנחות: אורלי וייסר וד"ר רולי רוזן.  יום רביעי ה 13 במאי 2020, 16.00 עד 17.30.   מירי קורנמן אילוז, מנהלת מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית. בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בעלת ניסיון רב בתחום פיתוח קריירה ותעסוקה. אורלי וייסר היא דוקטורנטית בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף מעבדת המדיה והמידע באוניברסיטה הפתוחה. אורלי חוקרת מיומנויות של ניתוח נתונים ועובדת כמנהלת בסיסי נתונים (DBA) בחברות הייטק. ד"ר רולי רוזן היא אנתרופולוגית ופעילה חברתית, בוגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. בעבר ניהלה את תכנית חיפה עיר משותפת בארגון שתי"ל והדוקטורט שלה עסק במודלים של ניהול ערים ומרחבים מרובי תרבויות. לימדה מחקר איכותני וכתיבה מדעית בביה"ס לסיעוד באוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת בליווי דוקטורנטים ומסטרנטים בכתיבת עבודות המחקר שלהם.  קישור לצילום המפגש כאן. קישור לדף הפייסבוק של מכרז הקריירה באוניברסיטה העברית.  קישור לעמוד פייסבוק של מרכז התעסוקה לאקדמאים וסטודנטים בירושלים (יש להם המון סדנאות מעולות בחודשיים הקרובים). קישור למצגת המפגש.  קישור לקובץ אתרים וקבוצות לחיפוש עבודה (גיליון אקסל(,  וקישור לפורמט קורות חיים בסיסי.

 

 

  1. חוקרים מעבר לאקדמיה – עם בוגרי מדעים מדויקים. מפגש עם ד"ר יפעת ברקוב זריהן, ד"ר כרמל קנט, ד"ר שרית בסון וד"ר אושר ידגר. בוגרי תארים מחקריים מספרים על הדרך הלא שגרתית שבחרו במהלך ולאחר הדוקטורט; איך מוצאים עבודה מחוץ לאקדמיה? איך ממשיכים במחקר? איך הם תורמים ונתרמים, בונים ונבנים?. מנחה אורלי וייסר. בשיתוף קרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך יום ראשון ה 17 במאי 2020, 16.00 עד 17.30. סירטון המפגש כאן.

 

  • דיון על קו התפר: בין האקדמיה לשינוי חברתי. מה השאלה:לצד דוקטורנטים צעירים הממשיכים בלימודים היישר אחרי הב.א. או המ.א. ניתן למצוא במדעי החברה גם חוקרים מבוגרים יותר, שעבדו בארגוני החברה האזרחית או במסגרות אקטיביסטיות אחרות וחזרו לאקדמיה בגיל מבוגר יותר כדי להעמיק ולחקור שאלות הקשורות לתחומי פעילותם. מה יש לאקדמיה להציע לחוקרים מעין אלו ומה יש להם להציע לה? מה יכולים לימודי הדוקטורט לתרום לייצור הידע בשדה הפעולה החברתית, ואלו שדות פעולה פתוחים בפני מסיימי הלימודים?  

           עם מי:

אמין ח'לף – המייסד והמנכ"ל לשעבר של רשת בתי הספר הדו-לשוניים יד ביד. כותב דוקטורט על תפיסות רב-תרבותיות של מנהלים בבתי הספר הנ"ל. יציג נקודת מבט של דוקטורנט הכותב על תחום הפעולה שלו.

עו"ד אסתר סיוון – מנהלת שתי"ל (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי מיסודה של הקרן החדשה לישראל). לשעבר מנהלת ארגון בזכות (לזכויות אנשים עם מוגבלויות) וארגון במקום. תציג את נקודת המבט של המעסיקים בחברה האזרחית

ד"ר גילי ברוך – ד"ר לסוציולוגיה, לשעבר מנהלת פרויקט כלכלה מקומית מקיימת בשתי"ל באר שבע. כיום יועצת עצמאית לארגוני חברה אזרחית  ולרשויות. תספר על ההתנסות בהצטרפות לארגון לאחר סיום הדוקטורט

פרופסור עמליה סער –ממייסדות החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, לצד העבודה האקדמית הייתה פעילה לאורך השנים בארגון אישה לאישה ובמיזמים פמיניסטיים שונים של החברה האזרחית בחיפה. תציג נקודת מבט של מנחה

מנחה ומשתתפת: ד"ר רולי רוזן  בוגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. חוקרת רב-תרבותיות, לימדה מחקר איכותני וכתיבה מדעית בביה"ס לסיעוד באוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת בליווי דוקטורנטים ומסטרנטים בכתיבת עבודות המחקר שלהם.

מתי:  יום שני, ה-18.5.20 בין השעות 17.00-18.30 .

צילום המפגש:  כאן.

 

  1. שיתוף פעולה מוצלח עם התעשייה ככלי למימון ולקידום מחקר וקריירה. עם ד"ר יואב באומן, מנכ"ל אקדמיקס ביו. מנחה: אורלי וייסר. יום ראשון ה 8 ביוני בין השעות 20.00 ל 21.00.

 שיתופי פעולה מוצלחים של חוקרי האקדמיה עם התעשייה מקדמים את המחקר ואת הקריירה המדעית ויוצרים תשתית לאפשרויות תעסוקה באקדמיה ומחוץ לה. ד"ר באומן יספר לנו על המסלול האישי שלו, על יזמות שהובילה לחיבור בין אקדמיה לתעשייה, יסקור את סוגי האינטראקציות המסחריות בין חוקר לחברה, יסביר מיהו חוקר אטרקטיבי בעיני התעשייה וייתן טיפים כיצד "לדבר" את שפת התעשייה ולקדם את הנראות של המחקר שלנו.

ד"ר יואב באומן מכהן כמנכ"ל אקדמיקס ביו. הוא הקים וניהל שלוש חברות הזנק אשר עוסקות ביצירת טכנולוגיות ופלטפורמות אינטרנט העוסקות בהאצת שיתופי פעולה בין אקדמיה ותעשיה, בהנגשת מידע אקדמי ובמסחור קניין רוחני.

ד"ר באומן הוא בעל דוקטורט מהאוניברסיטה העברית ומומחה בתחומי המטגנומיקה, וירולוגיה והאימינולוגיה. הוא בעל הכרות רחבה מאוד של תעשיית הביומד בישראל ובעולם, ובתפר המסחרי בין האקדמיה לתעשייה. חברת אקדמיקס ביו  מפתחת פלטפורמה מבוססת למידת מכונה בעלת יכולות לניתוח טקסט חופשי הסורקת ומנתחת מיליוני מאמרים מדעיים ומאגרי מידע נוספים.הפלטפורמה מאפשרת לחברות לאתר חוקרים המתאימים לשיתוף פעולה מרחבי העולם על בסיס יכולות מחקריות ותחומי המחקר והפיתוחים שלהם יחד עם קומבינטוריקה של מגוון מדדים ליצירת התאמה מושלמת לדרישת החברה. צילום המפגש זמין כאן.

 

  1. גב' רונית מילר, מכללת ספיר, מסע לגילוי הזהות התעסוקתית, מנחה: גב' אורלי וויסר, יום  שני, ה 24 באוגוסט,  14.30 ועד 16.00.  קישור לזום כאן.

 

בהרצאה אשפוך אור על מושג הזהות התעסוקתית ועל מרכיביה. כיצד אנחנו מבנים את הזהות התעסוקתית ומהו האופן בו הרכיב התעסוקתי מהדהד את האני העצמי שלנו הבא באינטראקציה עם המשפחה, הקהילה והפנאי.

רונית מילר היא בוגרת ומוסמכת מאוניברסיטת בן גוריון במחלקה לחינוך, מרצה מזה למעלה מחצי יובל במכללת ספיר בתחומי הניהול, מיתוג עצמי וקריירה. מובילה את תכנית המתמחים במכללה. מאמנת ויועצת קריירה מוסמכת מאוניברסיטת תל אביב, מסייעת למתלבטים בצמתי דרכים באמצעות דיוק וזיקוק הזהות התעסוקתית לשם עשיית בחירות קריירה נכונות עבורם.

 

 

 

 

 

מודול פעולה: חברותא

מעברים מקדמת התארגנות עצמית של חבריה באמצעות חברות מחקר בנושאים שונים.

 

קבוצת חברותא "בינה מלאכותית חוצת גבולות".  הקבוצה מוקדשת להיבטים טכנולוגיים, מדעיים, משפטיים, כלכליים וכו' הנוגעים לבינה המלאכותית המקיפה אותנו בשנים האחרונות. מטרת הקבוצה לפתח פורום של שיח ותמיכה הדדית לתלמידי מחקר בתחום זה ובתחומים משיקים. אנו מצפים לכולם, החל מחוקרים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה ועד למשפטים, פסיכולוגיה אומנות, ארכיאולוגיה. כולם מוזמנים.  כרגע נקבעו  4 מפגשים ע"מ לבנות את הקהילה. אם נצליח, נעבור למפגשים קבועים על בסיס דו-שבועי.  מפגש יארך 60 דקות ויכלול התייחסות ושיח עם המשתתפים בנושאי הבינה המלאכותית והרלוונטיות למחקרם. מפגש ראשון של הקבוצה ייערך בזום בתאריך 25.5 בשעה 20:00.  מרכז הקבוצה והיוזם, אור ברק דוקטורנט לבינה מלאכותית ומערכות ניווט.  אוניברסיטת חיפה,  החוג לטכנולוגיות ימיות. כתובות הזום כאן. האמייל של ברק אור כאן.

 

להכיר את תכנית "לימוד בחברותא" באוניברסיטה העברית. מטרת התכנית "לימוד בחברותא" היא לספק לתלמידי ולתלמידות מחקר מצע לדיון וחשיבה אודות סוגיות תיאורטיות, מתודולוגיות ואתיות משותפות בפורום תומך ואינטרדיסציפלינרי. התכנית מעודדת שיתופי פעולה בין המשתתפים/ות והפקת תוצרים אקדמיים משותפים כגון אסופות מאמרים או מושבים בכנסים רלוונטיים. בשנת הלימודים תש"ף פועלות במסגרת התכנית 10 קבוצות דיון תוססות בהן משתתפים ומשתתפות מהפקולטות למדעי החברה, מדעי הרוח, מדעי הטבע, עבודה סוציאלית וחינוך, וכן ממוסדות אקדמיים נוספים בארץ ובעולם.  המפגש מיועד לתלמידי ולתלמידות מחקר המעוניינים/ות ללמוד על התכנית ולהשתתף בפעילות בשנת הלימודים תשפ"א, וכן לאנשי ונשות סגל המעוניינים/ות להטמיע את מודל התכנית באוניברסיטאות אחרות.  ישתתפו במפגש נועה שקרג'י, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות ואחת מראשות הקבוצה "לספר סיפורים בעידן הדיגיטלי"צילי ניר, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ואחת מראשות הקבוצה "לימודי ביקורת מוגבלות", אופק רימר, דוקטורנט בחוג ליחב"ל ואחד מראשי הקבוצה "יחב"ל בתנ"ך", יו"ר התכנית פרופ' עמית פינצ'בסקי ורכזת התכנית, הדוקטורנטית, הדר לוי-לנדסברג. המפגש יתקיים ביום רביעי ה – 24 ביוני 2020, בין השעות 12:00-12:45. סרטון המפגש כאן.

 

 

 

מעברים באקדמיה –

חזון ותקווה

אוקטובר 2019

בקצרה: פרויקט מעברים מלווה סטודנטים וסטודנטיות בעלי אוריינטציה מחקרית – מהתואר הראשון ועד הפוסט דוקטורט  – בתהליכי ההתפתחות האישים והפרופסיונאליים שלהם. השאיפה היא לתמוך, להאיץ, להעמיק ולקדם את התפתחותם קודם כל באמצעות יצירת רשתות תמיכה וסמינרים. בהמשך  – על ידי המוסדות האקדמיים והלאומיים עצמם – באמצעות יצירת מערכות תמיכה מקצועיות אשר ייתנו תמיכה אינטנסיבית יותר.  מדובר עם כן ביצירת המרכיבים הראשוניים של המערכת הלאומית שתצטרך לגדול ולהתפתח בהמשך.

הרחבה: הפרויקט פועל באמצעות תמיכה הדדית של הסטודנטים אשר מייעצים אחד לשני ותמיכה של מתנדבים מתוך חברי הסגל האקדמי.  כל אלה לצרכים שעדיין לא נהנים על ידי המערכת באופן ישיר ו/או חשוב להעניקם מחוץ למסגרות הפורמאליות.  במרכזו של הפרויקט התובנה שהשנים הארוכות, המתארכות והמתרחבות, של סטודנטים באקדמיה הישראלית מצריכים תשומת לב גדולה והולכת להתפתחות אישית ומקצועית.  תשומת לב זו אינה ניתנת כיום במסגרות הקיימות (או ניתנת חלקית ובמשורה) בשל מצוקת כ"א ותקציב. אנו מזהים את הצורך לעבוד במבנה של רשתות, במישור הלאומי ותוך הסתמכות על יכולות שכרגע אינן קימות במערכת.  התחלנו עם דוקטורנטים באמצע הדרך ומתוך שאיפה לעודד אותם לחשוב קדימה לתקופה שלאחר הדוקטורט ואנחנו מתעתדים להתקדם קדימה לפתח ולפתוח אותו לקבוצות נוספות של סטודנטים המתעתדים להתפתח ולהתקדם מהבחינה המחקרית.  הפרויקט מתפתח בהדרגה וכולל מספר מרכיבים וקהלי יעד (ראו בהמשך). נעשה כמיטב יכולתנו לספק את הצרכים של כולם. אנחנו יודעים שחלק גדול מההצלחה שלנו קשור בתמיכת המוסדות האקדמיים והמוסדות הלאומיים. אנחנו גם יודעים שהמהלך שאותו אנחנו מובילים מצריך זמן, סבלנות והתמדה.

ארבעה קהלי היעד:

ניצני מחקר:   סטודנטים מצטיינים ברמת התואר הראשון שמעוניינים בהכשרה מחקרית ובעולם המחקר.

המטרה היא לאפשר להם גישה אופטימלית ורחבה לתכנון קריירה דרך ייעוץ מקוון,  קהילייה של סטודנטים דומים, פעילות אקדמית משותפת והשתתפות פעילה בחיי האוניברסיטה.

פרחי מחקר: סטודנטים בתחילת התואר השני לקראת בחירת נושא ותחום המחקר בשלבי התואר השני והשלישי ( ספציפית מהשנה הראשונה של התואר השני עד שנתיים לתוך הדוקטורט).  המטרה היא לחנוך אותם באופן מקוון ודרך סדנאות ומנטורים אישיים ולקדם את התפתחותם המקצועית בצורה אופטימלית

 

מעברים לפוסטדוק:   פתוחה לדוקטורנטים ולדוקטורנטיות שנתיים ממועד הסיום הצפוי של לימודיהם ולדוקטורים ודקורטוריות צעירים וצעירות שעדיין מחפשים תקן ו/או מקום לפוסט דוקטורט. היא פתוחה גם לפוסט-דוקטורנטים הנמצאים בחול ואשר רוצים לחזור לארץ ושואלים את עצמם, איך וכיצד.

מגוון תרבותי ודור ראשון להשכלה: פתוחה לסטודנטים בכל התארים הבאים מקבוצות מוחלשות ו/או דור ראשון להשכלה ומבקשות תמיכה בפיתוח קריירה תוך כדי התמודדות עם בעיות ייחודיות להן.

תמונת מצב באוקטובר 2019

כרגע מופעלת רק תוכנית המעבר לפוסטדוק . הכוונה היא לבנות את קבוצת ניצני מחקר בשנת הלימודים הקרובה.

 

פיתחו את השער לעמיתים שלכם בתואר השני, שלישי והפוסט דוק

והזמינו אותם להצטרף. 

 רישום למעברים כאן – לקבלת הודעות ולקישורי זום