קול קורא – להשתתפות בסדנה על הקורבן
ימים רביעי וחמישי, ד’–ה’ בטבת תש”פ, 1—2 בינואר 2020
במכון ון ליר בירושלים
הצעות יש לשלוח עד יום ראשון, 1 בספטמבר 2019
הקרבת קורבנות, כרעיון וכמעשה, מלווה את האנושות משחר ההיסטוריה. אף שרעיון הקורבן עבר גלגולים רבים והשתנה כמעט לבלי הכר, הוא מוסיף להתקיים ולהתגלם באופנים חדשים, ומצית את הדמיון גם בעידן המודרני. הוגים מרכזיים ביקשו להמשיג את רעיון הקורבן ולפצח את גרעין המשמעות הקשיח הטמון בו, אך הנושא עדיין רחוק ממיצויו. מוקד חשוב לדיון בתופעת הקורבן הוא שאלת הזיקה לטרנסצנדנטי, המכוּנן והמקוים באמצעות הקורבן, ונושא זה יעמוד במרכז הסדנה.
תיאוריות מהמאה התשע-עשרה ביקשו לאפיין את הקורבן בחברות פרימיטיביות לפי התפקיד שהוא ממלא: מתנה לאלים או אמצעי להתאחדות עימם. בחיבורם רב ההשפעה מסה על טבעו ועל תפקידו של הקורבן (1899), שהשנה מלאו 120 שנה לפרסומה, התיקו הסוציולוגים אנרי הוּבֶּר ומרסל מוֹס את מרכז הכובד מתיאור הפונקציה הספציפית של הקורבן לתיאור המערך ההיררכי שהוא יוצר או מאפשר. הם ראו בקורבן מוסד שעיקרו המגע בין הקודש לחול, וטענו שהקרבת קורבן “עניינה כינון דרכי התקשרות בין עולם הקודש לעולם החול בתיווכו של הקורבן, היינו בתיווך הדבר המושמד במהלך טקס ההקרבה”. משה הלברטל, בספרו על הקורבן (2012; באנגלית), מצביע על הרצף הסמנטי בין הצורה “להקריב ל-” (בדרך כלל לאלים), המאפיינת את השימושים של רעיון הקורבן בתרבויות עתיקות, ובין הצורה המודרנית יותר “להקריב למען” – למען המדינה, למען האהבה, למען מטרות צודקות. הלברטל מציג את ההבדלים בין שתי הצורות, אולם בעצם הבאתן בכפיפה אחת הוא עומד על החיבור היסודי ביניהן: שתיהן קשורות ליחסו של האדם ליסוד הטרנסצנדנטי.
על אף יותר ממאה השנים המפרידות בין החיבורים האלה, שניהם מציעים את היחס לטרנסצנדנטי כעוגן למחשבה על ליבת מושג הקורבן בכל התרבויות האנושיות. זוהי קריאה רדיקלית; היא מביעה את ההבנה שהתמורות שחלו ברעיון הקורבן לאורך ההיסטוריה משקפות למעשה תמורות במושג הקדושה ובגישה אל הקודש. יתר על כן, הצבת היחס לטרנסצנדנטי במוקד מושג הקורבן מדגישה את שאלת הרלוונטיות של מושג זה בעולם מחולן. גם היום מפעמת רוח חיים ברעיון הקורבן, ופענוח הסנטימנט שהוא מעורר עשוי לשפוך אור על מקומו של הטרנסצנדנטי והקדוש בחיינו המודרניים.
הסדנה תיוחד לאפשרויות שהבנה זו פותחת. היא תתמקד בתמורות שחלו ברעיון הקורבן במסורות דתיות לאורך ההיסטוריה, ובאפשרות לראות בהן מאמצים לעיצוב מחדש של היחס אל הקודש ואל הקדוש. בין השאר יידונו בה השאלות האלה: האם שינויים בהמשגת הקורבן ובהגדרת תפקידו משקפים שינויים בהבנת הטרנסצנדנטי או בזיקה אליו? האם שינויים בדפוסים ריטואליים משקפים עיבוד חדש של רעיון הקורבן בעקבות שינויי ערכים?
אנו מזמינים חוקרים מתחומי דעת מגוונים – מדע הדתות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, היסטוריה ופילוסופיה; ומתחומי עניין שונים – דת וחילון, היסטוריה של הרעיונות, חקר הריטואל, תיאולוגיה פוליטית ואנתרופולוגיה של הדת, ללבן עימנו את השאלות הללו ולהעלות שאלות נוספות. חוקרות וחוקרים מתחומי דעת אלו מוזמנים לשלוח הצעות להרצאה במסגרת הסדנה. את ההצעות (בהיקף של 500—750 מילים) יש לשלוח, בצירוף קורות חיים, לדוא”ל lilachw@vanleer.org.il עד יום ראשון, 1 בספטמבר 2019.
לשאלות הקשורות בתוכן אפשר לפנות אל ד”ר עומר מיכאליס, omermichaelis@gmail.com, ואל אורית מלכה, orit.malkag@gmail.com.
חברי הוועדה האקדמית: פרופ’ אורי גבאי, פרופ’ משה הלברטל, ד”ר עומר מיכאליס, אורית מלכה, ד”ר יוכי פישר, פרופ’ ישי רוזן צבי, דפנה שרייבר.