Notice: Undefined offset: 0 in /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/themes/nucleus-child/functions/messages.php on line 84

Notice: Trying to get property of non-object in /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/themes/nucleus-child/functions/messages.php on line 84
סיכום כנס: הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע [תל אביב, 11-13.12.18] – רמה

פרסום // סיכום כנס: הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע [תל אביב, 11-13.12.18]

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/8122522/

הי,
סיכום הכנס השנתי שלנו עלה לאתר האיגוד.

http://www.archives.org.il/cgi-webaxy/item?546

הסיכום כולל קישורים לפרויקטים השונים, לאלבומי התצלומים בפייסבוק, למצגות ההרצאות (אלה שאושרו לנו), ומאפשר להגיע למרב המידע על התכנים והפעילויות שנערכו במשך שלושת ימי הכנס.
תודה רבה רבה לדני ברזילי ששקד לאורך כל הכנס על סיכום הפעילויות וההרצאות השונות !!!!

להתראות – הדס, ועדת פרסומים ורשתות חברתיות


סיכום הכנס

היום הראשון 11.12.18

התחלנו את הבוקר בסיור ב"שביל העצמאות" בתל אביב. פתחנו בדגם "אחוזת בית" במגדל שלום, אשר תוכננה מראשיתה כעיר בסגנון אירופי, והחלפת "גימנסיה הרצליה" במגדל שלום – סמל למעבר לקפיטליזם. עברנו לביתו של עקיבא אריה וייס, האיש שיזם את "אחוזת בית", לפסיפסים לזכר גוטמן מול "בית פסגות", ביתן המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקיוסק ובית דנין בפינת הרצל ורוטשילד, הפסאז' הראשון ולבסוף בית דיזנגוף, בו הוכרזה העצמאות. המדריך החביב (יוסי גולדברג) העמיס סיפורים והדגיש את היותה של העיר המרכז הכלכלי והתרבותי של הארץ כבר משנות העשרים.

לאחר הגעה למלון והתארגנות נפגשנו לפאנל הראשון, שהוקדש ליחסים שבין הארכיון לתחקירנים המשתמשים בו (יו"ר – הדס אביבי)
אילן שטייר, תחקירן ותיק ומייסד "עושים היסטוריה" שעבד רבות עם ארכיון ההגנה, הדגיש כמה נקודות והמלצות, היוצאות מהנחת מורו ורבו שרגא פלד ז"ל: הארכיונאי צריך להפוך עולמות עבור החוקר הבא אליו: רצוי שתהיה בארכיון רשימה של הרשימות, ימי ושעות הפתיחה צריכים להיות נוחים למשתמשים, חשוב להעמיק את המפתוח ובעיקר לציין שמות של אנשים ומקומות, להקליד כרטסות שונות, להקפיד על סריקה טובה ומלאה, ללא הנחות, אתר האינטרנט צריך לכלול רשימת מצאי מלאה ולהיות ידידותי.
אילן סבור שאת האחריות לשמירת זכויות יוצרים וצנעת הפרט יש להעביר לחוקר עצמו, הנחה שעוררה לא מעט התנגדות בקהל, ושהארכיון צריך להתקיים מתמיכת המוסדות ולא מגביית תשלום מהמשתמשים בו.
לילי יודינסקי, תחקירנית ויזואלית שעובדת עם יוצרי סרטים, סדרות וסרטי דוקו, הדגישה את תפקיד התחקירן כמתווך לציבור של אוצרות הארכיון. היא סיפרה על שני פרוייקטים מרתקים עבורה – החיפוש אחר יצירותיו של בלה פסטור, קולנוען ממוצא הונגרי בראשית שנות המדינה, ומציאת סרטון הסברה שעשה עבור משטרת התנועה בשם "4:55", ועל הכנת הסרט "הרצח" (על רצח ארלוזורוב ב- 1933) בו חיפשה קטעי סרטים על התעלומה שלא נפתרה עדיין.

עופר אדרת מעיתון "הארץ" סיפר על הארכיון העשיר של עיתונו, אבל ציין שהוא דיגיטלי רק מ- 1994 ומה שלפני כן אינו נגיש כמעט. שיבח את "האתר לעיתונות היסטורית" שהוא חינמי ואפשר למצוא בו לפי מילה, ב"ידיעות אחרונות" יש גישה אבל רק מכמה ספריות, ובתשלום. ארכיון המדינה מתקדם בדיגיטציה אבל עדיין רוב מכריע של החומרים בו אינו נגיש. צריך אולי עוד פרשה כמו "חטיפת ילדי תימן" כדי להאיץ בממשלה לתקצב הנגשה. יש תור ארוך לקבלת חומרים מהם. בארכיון הציוני החיפוש מסורבל למרות סריקה נרחבת. עופר ציין את פרשת ויקימדיה והויכוח על החשיפה והדגיש את חשיבות השימוש בחכמת ההמון – העלאת תמונות וטקסטים לרשת גוררת מעורבות הצופים ותעלומות רבות נפתרו כך.

פעילות ערב – הסרט "סאלח כאן זה ארץ ישראל" עם היוצר דוד דרעי.
דרעי סיפר על עבודתו מול ארכיונים, בעיות של חיסיון וקושי להשיג חומרים. לפעמים מרגיש שנדחה בתירוצים שונים ופחד מחשיפה, וציין את יחסם הגזעני של פקידים בכירים ושל קציני משטרה לעולים החדשים.

יגאל סתרי,מנהל הארכיון הציוני טען שיש בסרט מניפולציות שקריות ושדרעי מעל באמון הארכיון, קיבל כל עזרה שביקש אבל הציג חומרים שהיו פתוחים וגלויים כאילו היו חסויים. דרעי הכחיש זאת, נשמע מופתע מהטענות ומקווה שהקרנות שערך למשרד האוצר והסוכנות ובכלל בארץ עשו שינוי תודעתי. דרעי ציין את החשיבות שהוא רואה בהופעה מול פורום של ארכיונאים.

היום השני 12.12.2018
מושב ראשון – היסטוריה פלסטינית בארכיונים ישראליים (יו"ר פרופ' גדי אלגזי)
ד"ר לינה דלאשה חקרה את ההיסטוריה של נצרת, בעיקר במעבר מתקופת המנדט לשלטון הישראלי. אין ארכיון פלסטיני והחומר על נצרת מפוזר – בבריטניה, בגנזך המדינה, בארכיון צה"ל (מתקופת הממשל הצבאי), ביד טבנקין (שם נמצא ארכיון מק"י). "מזל שהבריטים והישראלים עקבו אחר התושבים" ציינה בציניות. ההסתכלות הזו מבחוץ גדושה סטראוטיפים. גם היא מתלוננת הגבלות גישה רבות בארכיונים של המדינה.
ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי עבדה עם ארכיונים של שלושה מקיבוצי השומר הצעיר – משמר העמק, הזורע ועין השופט וחיפשה מידע על היחסים שלהם עם תושבי הכפרים הערביים השכנים. יש חומר ארכיוני בקיבוצים החל מ- 1937, תנועת העבודה הכירה בחשיבות התיעוד ומפ"ם של אז דגלה במדינה דו לאומית, וראתה בחיוב יחסי שכנות אלה. מעניין במיוחד היה יומן של חבר הזורע שכתב על הכפר אבו זריק ותושביו, וכולל מידע שאין בשום מקום אחר.

ד"ר בני  נוריאלי התייחס לספר "ילדי הגטו" שכתב אליאס חורי על ערביי לוד. עשה השוואה בין הספר לבין מחקרים ארכיונים, ממה בנוי זיכרון לאומי ואיך היסטוריה אוראלית (בעל פה) מתכתבת עם מסמכים ארכיוניים. בספר נמצאות עדויות המנוצחים ו"ריח הגופות אינו מתועד במסמכים", כמו גם הביזה והרעב. הדיון לאחר הערות הקהל עסק בשאלת העדויות בעל פה וחשיבותן, במיוחד בהיסטוריה הפלסטינית החסרה עדויות כתובות, והאם על הארכיונאי ליצור בעצמו חומר, וכן בבעיה הכואבת של המחסור בארכיונים ברשויות המקומיות הערביות. החוקרות הערביות ציינו שהן נאבקות גם על כך אבל אין שם אמון רב בממסד הישראלי וברצונו האמיתי בפיתוח ארכיונים כאלה.
בסיכום הדיון הועלתה הצעה ליצירת קבוצת עבודה משותפת עם האיגוד לקידום הקמת ארכיונים ברשויות המקומיות במגזר הערבי.

מושב שני – פאנל השוואתי: התפתחות ודילמות בארכיונים של רשויות מקומיות הצגת הארכיונים, נושאים על סדר היום, קשר מקצועי בין ארכיונים (יו"ר מיכל הנקין)
מיכל ציינה שארכיונים אלה כפופים לגנז המדינה, אבל אין חוק המחייב להעסיק ארכיונאים ברשות ובמחצית הרשויות אין ארכיון פעיל כלל.
אביבה סופר מחיפה סיפרה על עבודת הארכיון מול חברת הגניזה, תהליך העברת החומר לשם, אחזור כאשר נדרש למחלקות העיריה וביעור.
לריסה שניטקינד מתל אביב: כרבע מהחומר עובד לארכיון ההיסטורי לצמיתות, היו 1,048 משתמשים ב- 2017. הקפדה על הנגשה. אופן טיפול ברשומות דיגיטליות, כולל דוא"ל. סדר החשיבה צ"ל: למה – מה – איך?
גליה דובידזון מפתח תקוה: על ארכיון המשמר ומטפח את הזיכרון הקולקטיבי של המקום ואינו רק מנהלי. נותן תמיכה למוזיאון העיר ומערכת החינוך, איסוף יזום מהקהילה, כולל הרבה חומר אישי וגם חפצים.
טובה מנדל מארכיון רמת הגולן סיפרה על תערוכה לציון מלחמת יום כיפור שעשו, ספר שהוציאו על סקר החי והצומח בגולן שנערך ב- 1968 ועל תערוכת צילומי טבע לכבוד יובל החמישים.
רחל ריינשטיין מרעננה דיברה על הפעלת המתנדבים בארכיון. יש אצלם מעל 30 כאלה, הם תורמים ונתרמים. זה דורש הערכות נכונה, פעולות גיוס ומתן הערכה, וגם ביטוח כמובן. היא ציינה שכל שנה יוצאים מטעם ארכיון רעננה מספר מתנדבים לקורס "יסודות".

אורית גפני מבקעת הירדן – על הקמת הארכיון שם שנולד מצורך איסוף חומר לארועי יובל ההתיישבות. כיצד ארכיונאי חדש מפלס דרכו בסבך הרשומות שנצברו, במי הוא נעזר ומה יחסי העבודה עם המועצה האזורית.
לאחר ארוחת הצהריים יצאנו לטיול מרתק ברחובות שכונות פלורנטין שם התרשמנו מהמון ציורי הקיר והגרפיטי ולמדנו על אמנות ייחודית זו.

מושב ערב:  מושב ע"ש פאול א. אלסברג (יו"ר – נוני ירון)
כנהוג בכנסים השנתיים נערך טקס חלוקת פרס אלסברג לשנת 2018 אותו קיבלה הפעם קארין אליהו על עבודת מ.א. בנושא הערכה ותאור של צילומים בארכיונים בישראל.
עירית, בתו של אלסברג סיפרה על אביה, וד"ר משה מוסק דיבר גם הוא על עבודתו עמו, על אופיו הייקי המיוחד וקצת על הצלת ארכיון אקסלרוד.

ד"ר גיל וייסבלאי מהספריה הלאומית נשא הרצאה קצרה על ארכיונים ספרותיים. השתמש בדוגמאות של פרנץ קפקא שציווה על מקס ברוד להשמיד את כל כתביו, וחיים הזז שדרש דבר דומה מאלמנתו, ושתי הצוואות הללו לא קויימו. מה האחריות של ממשי הצוואה? מה הכללים באשר להעברת ושימור חומרים אישיים? לדעתו כללי האתיקה וקוד הארכיונים הקיים אינם נותנים תשובה מספקת והוא קורא לחשיבה חדשה שתכלול דיון מוסרי מעמיק.

אסיפה כללית (יו"ר: מיכל הנקין)
– יהודית שפיצר נבחרה ברוב קולות למבקרת האיגוד.
– ברוב קולות (כהצבעה חוזרת) אושר תקנון האיגוד.
– אושרה התכנית התקציבית לשנת 2019. סה" כ המקורות – 438,000 ש' וכך גם סך ההוצאות המתוכננות.

– הוצגה תכנית אירועים מתוכננת לשנת 2019 (ובקשה להוסיף תאריכים עבריים).

היום השלישי 13.12.2018
מושב ראשון – ניהול אוספים ומאגרי ידע היסטוריים בעולם דיגיטלי (יו"ר לביא שי)
מרון ארן סיפר על ניהול אתר המכירות הפומביות "קדם" של חפצי יודאיקה, כתבי קודש והיסטוריה. זהו אתר עסקי, על פי קטלוג המוצג באתר. יש להם רבבות פריטים, 20,000 מבקרים בחודש, ומיליון וחצי מופעים בגוגל.
דיוויד סלע תאר את פעילות אתר "נוסטלגיה אונליין", בו יש מידע רב ושימושי לכולנו. האתר הוקם לפני 16 שנה ובו מאות אלפי ערכים. מופעל בעיקר ע"י מתנדבים, והוא חינמי. מפעילים גם את מגזין "כובע טמבל" ומקדמים פרוייקטים כגון מוזיאון לנוסטלגיה, פרסומי מדיה ומערך הסברה למחזיקי אתרים.
שרון רז, אדריכל, הקים את אתר "אדריכלות נעלמת" והבלוג "נטוש", שמתעד מבנים ישנים ונטושים. המורשת הבנויה בישראל הולכת ונעלמת לדבריו בפני בנייה חדשה. הוא הציג מצגת מרגשת של כמאה תצלומי מבנים, מתוך 70,000 שביצע.
בדיון הועלו שאלת ה"מטא דאטה" של החומר (לעתים אין, מחוסר זמן), וכיצד משמרים את המידע הדיגיטלי שנצבר (רק ברשת, עם גיבוי או רק על הדיסק?). כן עלתה שאלת מתן זכויות יוצרים ("נוסטלגיה" מוגדר כאתר מחקרי ויש לה פטור מכך), השימוש של אתרים אלה בארכיונאים מקצועיים (תקציב…), העברת אוספים לארכיונים של היישובים הרלוונטיים ושיתוף פעולה עם מוסדות לאומיים בתחום.

לנושא זה הגיב ד"ר חזי עמיאור מהספרייה הלאומית. הוא הסביר שמבחינתם אתר אינטרנט הוא פרסום לכל דבר ולכן הם משקיעים מאמץ בארכוב הרשת. זה פרוייקט מורכב מאד, שעדיין אינו נגיש. בנוסף, העלה את הבעיתיות שבהגעת פריטים בעלי ערך היסטורי או לאומי לאתרי מכירות במקום שיגיעו למוסדות המורשת התרבותית.

מושב שני – "ארכיון יוצא מגדרו" (יו"ר: נוני ירון)

גלית שאול, שיצרה את התערוכה והמצגת "ארכיונים חוגגים 70 לישראל" – תארה את תהליך ההכנה ואיסוף פריט אחד מכל ארכיון שענה לקול הקורא. סרטון התערוכה של 18 דקות חולק לשלושה ועלה ליוטיוב של האיגוד (היישובעצמאותמדינה)
בנוסף, היא הציגה גם את פרוייקט "ארץ חפץ" לשימור ופרסום של אוספי חפצים וכולל כבר מעל 500 אוספים, וסרטון על אוסף עין צורים.

לאחר מכן חולקו פרסים לשלושה ארכיונים, במסגרת המיזם "הארכיון יוצא מגדרו", על מיזמים קהילתיים בולטים, שעשו להנגשת חומרי הארכיון לציבור:
רמת יוחנן – על פעילות להנחלת שירי מתתיהו שלם – "שירו בני כפרים". הוציאו ספר ודיסק מוזיקלי, חוברת הדרכה לגננות ומורות והעלו מופע השקה מושקע ,ממנו הקרינו קטע.
כפר חסידים – על פעילות בין דורית בחג הארכיון בטו' בשבט, עבודה של משפחות על תיקי המשפחה שבארכיון, מפגשי מחזור ועוד.

רמת דוד – על פעילות להכרת ההיסטוריה של הקיבוץ לגילאים שונים, באמצעות משחקים ופעילות חינוכית.
לאחר ארוחת צהרים ניתנה ההרצאה הנועלת ע"י ד"ר עופר ברגמן – ניהול מידע אישי. על הבעייתיות של שיטת התיקיות הוותיקה (קשה לזכור את השמות), השיפור באחזור שחל עם מנועי החיפוש, אבל עדיין הרוב מעדיף ניווט, והחיפוש הוא רק ברירת מחדל. תיוג הוא לכאורה הפתרון לניווט אך הרוב עדיין דבק בתיקיות. מחקר שלו העלה שהניווט קל מהחיפוש כי הוא מעסיק פחות את המוח. ניהול מידע אישי הוא תקשורת שבין אדם לעצמו, לשמירה ואחזור והוא מציע שיטה סובייקטיבית למשתמש הבודד – לפי עיקרון ההצנעה, המאפשר הצנעת פריטים וסידורם, למשל לפי כמות האחזור שלהם, ודרכים דומות.
לפני פיזור מחאנו כפיים למי שטרח בארגון הכנס – לביא שי ולידו רחל ריינשטיין, נוני ירון, דודו אמיתי והדס אביבי.
תודה לכל מי שבא ולהתראות בכנס השנתי הבא.

רשם: דני ברזילי

מפרסם ההודעה
דודו אמיתי דובר גבעת חביבה מנהל מרכז התיעוד והחקר של השומר הצעיר יד יערי גבעת חביבה ד.נ. מנשה 37850 נייד: 052-4475-458 משרד: 04-6309241 קטלוג ברשת: http://tinyurl.com/j7926mc אתר: http://www.givathaviva.org/heb/yaari
שמירה ושיתוף

 

תזכורות יישלחו 10 ,5 ,2 ימים לפני האירוע וביום האירוע
השתנה בהצלחה

Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-includes/embed.php:338) in /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/themes/nucleus-child/functions.php on line 423