קול קורא // הודעה שנייה // למאמרים: כתב העת "משפט, חברה ותרבות" גיליון בנושא: משטרה ושיטור (תמר קריכלי-כץ ונעמי לבנקרון) [עברית] דדליין לתקצירים=1.3.19

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/8120801/

קול קורא להגשת הצעות למאמרים לכרך הבא של כתב העת "משפט, חברה ותרבות"
בנושא: משטרה ושיטור
בעריכת ד"ר תמר קריכלי-כץ וד"ר נעמי לבנקרון

מערכת כתב העת משפט, חברה ותרבות מודיעה על כוונתה להוציא לאור כרך המוקדש לנושא "משטרה ושיטור" ומזמינה מחברים/ות להציע הצעות למאמרים שיתפרסמו בכרך.

1. על הכרך
פקודת המשטרה שנחקקה בשנת 1971 הגדירה את תפקידה באופן לקוני כך: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש". בפועל, תפקידה רחב בהרבה: היא אמונה על יישום מדיניות הממשלה, על הבטחת התנהגות מסוימת של אזרחיה, היא נדרשת ליישב סכסוכים בחברה והיא הגוף הציבורי המרכזי האמון על שימוש בכוח בתוך שטחה של המדינה. מעצם תפקידה זה, נצבת המשטרה תדיר במרכזם של מוקדי מתח חברתיים ובצמתים מרכזיים של החברה והמדינה. מיקומה זה, כמו גם הסמכויות הרחבות הנתונות בידיה, מצדיקים ואף תובעים את הרחבת המחקר הקיים אודותיה.
הכרך הקרוב של משפט, חברה ותרבות שם במרכז את המשטרה ואת פעילות השיטור (במובנה הרחב). במסגרתו, נבקש לעבות את הדיון האקדמי הקיים בישראל בנושא, להבין שאלות הקשורות במיגור ובמניעת פשיעה, ובהגנה על הסדר הציבורי, אך גם בהקשרים חברתיים ופוליטיים רחבים יותר של עבודת המשטרה. בין היתר, אנו מחפשות מאמרים שיעסקו בלגיטימציה של פעילות המשטרה וצדק פרוצדורלי, משפט חוקתי ושיטור, היחס שבין שיטור לבין מוסדות חברתיים אחרים, מעמדם של גופי שיטור מדינתיים אחרים (כגון שב"כ) וכן גופי שיטור פרטיים ואלטרנטיביים, חווית השיטור, מדיניות מיגור פשיעה, ההיסטוריה של המשטרה ואתגרים לשיטור הנובעים משינויים בהסדרים מרחביים ומההתפתחויות הבין-לאומיות באופי הפשיעה (למשל בהקשר של שיתופי פעולה בין-מדינתיים) דיני העבודה החלים על שוטרים, מנגנוני בקרה ופיקוח הקיימים על עבודת השוטרים במשטרה ומחוצה לה, טכנולוגיות שיטור ומעקב, משטרה בעידן המקוון, פרטיות וזכויות חשודים, שימוש בכוח שלא כדין על ידי שוטרים, היחס בין המשטרה וקבוצות חברתיות שונות (ערבים, נוער וכו'), סוגיות של משטרה ומגדר (כולל סוגיות של שירות נשים וכן שיטור כלפי נשים) ועוד.
המאמרים יכולים לעסוק בישראל או בפעילות השיטור במקומות אחרים. מוזמנים במיוחד מאמרים מתחום הדעת של המשפט והחברה העוסקים ביחס שבין המשטרה לבין שחקנים אחרים במשפט (כמו פרקליטות, שופטים וכדומה), ובתפקידה של המשטרה כשומרת הסף של מערכת המשפט הפלילי.
אנחנו מזמינות חוקרות וחוקרים מתחומי דעת שונים ובכללם: משפטים, קרימינולוגיה, סוציולוגיה, מגדר, מדיניות ציבורית, מדע המדינה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, פסיכולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, תקשורת, יישוב סכסוכים, גיאוגרפיה, פילוסופיה, ספרות, אומנות ועוד להציע מאמרים לכרך. נשמח לשקול מאמרים שעוסקים בסוגיות-על רחבות, כמו גם במקרי מבחן ספציפיים.

2. על כתב העת "משפט, חברה ותרבות"
כתב העת משפט, חברה ותרבות מהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בין-תחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים, וביניהם מדע המדינה, סוציולוגיה, תקשורת, היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה, ספרות, אמנות, דת, מדע וטכנולוגיה. כתב העת מבקש להציג בפני קוראיו מגמות מחקר עכשוויות, והוא מהווה במה לבחינתן של מגמות אלה. עד שנת 2018 יצא כתב העת במתכונת של סדרת ספרים. החל משנת 2018 הוא יוצא ככתב עת. כרכי כתב העת יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. כתב העת נערך ויוצאת לאור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. העורך הראשי של כתב העת הוא פרופ' אסף לחובסקי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. לכל אחד מכרכי כתב העת מתמנים עורכים שמומחיותם היא בתחום שהכרך עוסק בו, ולידם פועלת מערכת המורכבת מתלמידים מצטיינים של הפקולטה למשפטים. כל המאמרים עוברים שיפוט אקדמי.
עד כה התפרסמו במסגרת משפט, חברה ותרבות הכרכים הבאים: "טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה" (עורך: שי לביא); "משפטים על אהבה" (עורכות: ארנה בן-נפתלי וחנה נוה); "שקט מדברים: התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל" (עורך: מיכאל בירנהק); "העצמה במשפט" (עורכים מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק); "קהילות מגודרות" (עורך: אמנון להבי); "האם המשפט חשוב?" (עורכות: דפנה הקר ונטע זיו); "רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע" (עורכים: ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק); "זהות יהודית" (עורכים אשר מעוז ואביעד הכהן); "פרוצדורות" (עורכים: טלי פישר ויששכר רוזן-צבי) "מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות" (עורכים: ישי בלנק, דוד לוי-פאור ורועי קרייטנר); "משפט, מיעוט וסכסוך לאומי" (עורכים ראיף זריק ואילן סבן); "לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל" (עורכים אייל גרוס ויופי תירוש); "משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים" (עורך אלון הראל).

3. הנחיות למחברים/ות:
חוקרים/ות המבקשים/ות לכתוב מאמרים לכתב העת מתבקשים להגיש עד ליום 1.3.2019 תקציר של עד 500 מילים למזכירת המערכת, גב' נירית פוטרמן, בדוא"ל lawsocul@post.tau.ac.il עם העתק לעורכי הספר, ד"ר תמר קריכלי-כץ tamarkk@post.tau.ac.il, וד"ר נעמי לבנקרון nomi.levenkron@gmail.com. המאמר המתוכנן אמור להיות מקורי ומחדש, ולהתאים לנושא הכרך כמתואר לעיל. מבין ההצעות שיוגשו, יוזמנו חלק מהמציעים/ות לכתוב מאמר מלא. מגישי הצעות שייבחרו יתבקשו להגיש את המאמר המלא לצורך שיפוט אקדמי עד ליום 1.11.2019 בפורמט Word בלבד, ובדוא"ל בלבד, אל כתובות הדוא"ל הנ"ל. אורכו של המאמר לא יעלה על 10,000 מילים (כולל הערות שוליים). המאמר ייכתב בפורמט משפטי, כלומר, ההפניות והאזכורים במאמר יופיעו כהערות שוליים בתחתית כל עמוד ויהיו תואמים לכללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית (כללים אלו מופיעים בכתובת הבאה https://www.nevo.co.il/Content/Pirsumim/images/izkur.pdf). מחברים/ות שאינם/ן מכירים פורמט זה, יוכלו לקבל העתקי מאמרים לדוגמה והדרכה מצוות המערכת. הכרך מתוכנן לצאת לאור לקראת סוף שנת 2020. בכל שאלה ובקשה ניתן לפנות לעורכות.

https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Law_Society_Culture/Kol_2018.pdf

תזכורות יישלחו 10 ,5 ,2 ימים לפני האירוע וביום האירוע
השתנה בהצלחה