אביבה גבע, אביעד בר חיים, אור קרסין, יות לוריא, ליעד אורתר
אחריות תאגידית וקיימות בעסקים מהוות רעיונות מפתח בניהול ארגונים בשני העשורים האחרונים אך ניתן להתחקות אחר מקורותיהם במערב (ובעיקר בארה”ב) עוד משנות החמישים של המאה הקודמת. בישראל, בראשית ימי המדינה, כאשר מרבית התאגידים הגדולים היו בבעלות המדינה, לא עלתה שאלת אחריותם של תאגידים שכן, עצם פעילותם זוהתה עם האינטרסים הכלכליים והחברתיים של המדינה גם אם לא היו בבעלותה. במשך השנים, עם המעבר לכלכלת שוק, בעלות פרטית בתאגידים הגדולים, תחרות וגיוון עסקי השתנו האינטרסים של התאגידים והאופן שבו רואה אותם הציבור. בידי התאגידים ממון וכוח רב, ויש להם השפעה ניכרת על המתרחש במשק. במציאות זו, אחריותם של התאגידים לחברה בה הם פועלים הפכה לשאלה מעשית ומחקרית בעלת חשיבות מרכזית.
תפיסה זו עומדת בסתירה לתפיסה המסורתית של ניהול התאגיד, שמבוטאת עדיין בחלקים נרחבים בתפיסת הניהול והחקיקה הישראלית, לפיה מטרת התאגיד הוא למקסם את הרווח לבעלים. המתח בין התפיסה התאגידית המסורתית לבין התפיסה הרואה בתאגיד נושא באחריות למגוון מחזיקי עניין, הוא בליבו של הגיליון המיוחד הזה. נהוג לבחון אחריות של תאגידים במגוון תחומים (המקבילים לקבוצות מחזיקי עניין). הנחת היסוד היא כי תאגידים צריכים להיות אחראים לא רק לחוסנם הכלכלי, אלא גם לקהילה, לעובדים ולסביבה לכל אורך חיי המוצר שלהם.
הגיליון המיוחד יבקש לעסוק בכל אחד מההיבטים הללו של אחריות תאגידית; ביחסיהם של תאגידים עם מחזיקי עניין, ובמתח שבין יחסים אלה לבין השיקול הכלכלי. בגיליון זה יתקבלו בברכה גם מאמרים העוסקים בשאלות הבסיסיות של עצם הגדרת האחריות התאגידית, שאלות שמוסיפות להעסיק את המחקר גם היום. מחקרי אחריות תאגידית מתבצעים בדיסציפלינות שונות לא רק משום שאחריות היא התנהגות רב ממדית, אלא גם מפני שהגורמים המשפיעים על האחריות של התאגיד מתקיימים בסביבות שונות.
מאמרים על אחריות תאגידית בהקשר הישראלי יתקבלו בברכה מבלי להפלות מאמרים העוסקים במדינות אחרות.