קול קורא // המעבדה להיסטוריה שבעל פה: סיפורי חיים תחת דיכוי בתהליכי מודרניזציה ובניית אומה [תל אביב, שנה"ל תשע"ט] דדליין=1.9.18

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/8070408/

המעבדה להיסטוריה שבעל פה
סיפורי חיים תחת דיכוי בתהליכי מודרניזציה ובניית אומה

המעבדה להיסטוריה שבעל פה תיוחד בשנת הלימודים הבאה לנושא "סיפורי חיים תחת דיכוי בתהליכי מודרניזציה ובניית אומה". (ראו רציונל מחקרי להלן).
המעבדה מזמינה חוקרות וחוקרים העוסקים בהיסטוריה של ישראל ו\או של ארצות שהוגדרו כמתפתחות במהלך העשורים שבין שנות ה- 40 לשנות ה- 80 של המאה ה- 20 העושים או מתכוונים לעשות שימוש במתודולוגיות של היסטוריה שבעל פה, להגיש את מועמדותם להשתתפות במעבדה. המעבדה פתוחה בפני:
נשות ואנשי סגל מכל המוסדות ומחוגים מגוונים במדעי הרוח והחברה.
תלמידות ותלמידי מחקר לדוקטורט ולתואר שני
חוקרות וחוקרים עצמאיים חסרי שיוך מוסדי
פעילות ופעילים העוסקים בהיסטוריה שבעל פה במסגרות ציבוריות.
המעבדה משמשת כמסגרת תומכת למחקרים האינדיבידואלים של משתתפיה וכמסגרת למחקר ובירור משותפים בסוגיות מתודולוגיות, היסטוריות-חברתיות ומושגיות. את עבודת המעבדה נסכם בפרסום אקדמי של קובץ מאמרים פרי התהליך המחקרי.
מפגשי המעבדה יתקיימו פעם בשבועיים, בימי חמישי בין 16:00 ל- 20:00 לדיון בחומרי המחקר של משתתפיה וללימוד מתודולוגי ותיאורטי משותף. תיתכן השתתפות שוטפת במעבדה של פעם בחודש.
בהצגת המועמדות אנא שלחו עמוד המסביר בתמצית את תחום המחקר, השלב בו עומד מחקרכם, המסגרת בה נערך המחקר וכל דבר נוסף שייראה לכם רלבנטי.
פניות יתקבלו עד ל-1.9 מספר המקומות מוגבל.
נשמח לענות על כל שאלת בירור.
ד"ר חררדו לייבנר leibner@post.tau.ac.il ד"ר יאלי השש yalihashash@gmail.com

רציונל מחקרי
בין אמצע שנות ה- 40 ראשית שנות ה-80 מדינות רבות אשר הוגדרו "מתפתחות" הובילו פרויקטים של מודרניזציה כלכלית, אינטגרציה חברתית ובניית אומה. בין אלו היו מדינות חדשות, תוצר של הדה קולוניזציה לאחר מלחמת העולם השנייה באסיה ובאפריקה, ומדינות ותיקות יותר מבחינת עצמאותן הפורמלית, בעיקר באמריקה הלטינית. תהליכי המודרניזציה ובניית האומה היו כרוכים בהנדוס חברתי ותרבותי, בתהליכי עיור והתיישבות, בשינויים קיצוניים באורחות חיים ובטיפוח של הזדהויות לאומיות תוך הבטחות לשוויון אזרחי וחיי רווחה. הבטחות אלה היו משותפות לאליטות שליטות בעלות אידיאולוגיות שונות, בין אם ניסחו אותן במונחים קפיטליסטים-ליברלים, סוציאליסטים, או קורפורטיביים, דמוקרטיים או אוטוריטריים.
הן ביחס לישראל והן ביחס לאזורים אחרים בעולם הונחה כבר תשתית מחקר ענפה הנוגעת לאידיאולוגיות ולפרקטיקות של האליטות, ואילו במסגרת המעבדה נפנה את הזרקור המחקרי לעבר מי שהתמודדו עם אותה מדיניות. באופן מיוחד מעניין אותנו המתח שבין ההבטחה, המתממשת לרוב רק באופן חלקי, לשוויון ולאזרחות לבין המחירים שאנשים שלמו בתהליך ולמיקום החברתי השולי או המוכפף בו מצאו עצמם. תהליכים אלה היו כרוכים לעתים קרובות בהגירות, מכפייה או מרצון, בעקירה ממסגרות חיים קודמות, לעתים נישול מקרקע ורכוש, עיור ופרולטריזציה, אבדן נכסים תרבותיים ושינוי ערכים, משמוע והתאמה לצרכי הפרויקט המודרני ועוד. פרקטיקות אלו לוו בהבטחת הקדמה, הרווחה והשוויון, הבטחה אשר הוגשמה רק בחלקה. מחקרי המעבדה יתמקדו באופן בו מי שחיו תחת דיכוי תארו ומתארים את חייהם. חיים אלו לעיתים נחוו מתוך תחושה של הזדהות לאומית ואזרחית וציפייה למימוש ההבטחות לשוויון, שייכות והשתלבות, ולעיתים גם מתוך תחושה של ניכור והדרה בוטה.
החיים תחת דיכוי כרוכים בדרגות שונות של השתקה, היעדר ידע או ביטחון לכתיבה וביטוי עצמי ועד להתכחשות עצמית כדרך להשתלבות חברתית. המוסדות המדינתיים לא התעניינו בשימור כתביהם של מי שלא השתייכו לממשל או לאליטה זו או אחרת, לכן ההיסטוריה שבעל פה היא כלי חיוני למחקר אודות מי שחיו תחת דיכוי בדורות האחרונים. היא מאפשרת במיוחד קבלת נקודת מבט של נשים, של כלל העניים, עובדי ועובדות כפיים וקבוצות שונות שנדחקו לשוליים החברתיים.
הפרויקט המחקר מכוון לשלושה תחומים. ראשית, אנו מבקשים לתאר את החיים בשוליים ולדובב את הקולות שלא נשמעו בנרטיבים של המדינות המתפתחות. שנית, אנו נדרש לבחינה תיאורטית מחודשת של חיים תחת דיכוי: בנוסף לתהליכים ההיסטוריים הגדולים, נבקש לבחון את סיפורי החיים גם בהקשר של הסוכנות האישית והקולקטיבית של הדמויות והקבוצות שאת סיפור חייהן נבקש לדובב ולנתח, נשים וגברים שניהלו משא ומתן יומיומי וגיבשו אסטרטגיות התמודדות, תפיסות מציאות, זהות ויעדים משל עצמם. בחינת הקולות המגיעים מן השוליים תהיה כרוכה גם בבחינה תמידית של הנחות היסוד הנשענות, למשל, על מושגי ה"דיכוי" וה"חיים תחת דיכוי". על כן, חשוב הדיאלוג בין תפיסות המציאות והבנת התהליכים החברתיים של מי שחיו אותם לבין התפיסות של החוקרים הביקורתיים. לבסוף, נבקש לפתח היסטוריזציה של תופעות "חסרות זמן": מגוון תופעות חברתיות לכאורה יומיומיות הכרוכות בדיכוי, כגון אלימות כלפי נשים, אונס, ניצול סמכות ומעמד, זלזול והשפלה, תופעות המעלות לא רק את השאלות של מוסדות הגמוניים המדכאים אוכלוסיות שונות, אלא גם את הסוגיה המורכבת של דיכוי בתוך דיכוי.

מפרסם ההודעה
ד"ר יאלי השש, המעבדה להיסטוריה שבעל פה
כתובת מלאה
אוניברסיטת תל אביב
מפה
שמירה ושיתוף

 

תזכורות יישלחו 10 ,5 ,2 ימים לפני האירוע וביום האירוע
השתנה בהצלחה