פרסום // מחקר: מחקר ראשוני לגבי הרפורמה המשפטית בישראל (רפי נץ-צנגוט) [עברית] (מקוון)

רפי נץ-צנגוט (2023). מחקר ראשוני לגבי הרפורמה המשפטית בישראל. תל אביב: עצמאי.

מחקר ראשון מסוגו זה שהכנתו הסתיימה לקראת אמצע מרץ 2023 ואז נשלח לפרסום, בודק את מאפייני הרפורמה המשפטית המתרחשת בישראל בכל הנוגע להשפעתה על הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות הפרט (ביחד “דמוקרטיה”) בישראל. הוא מתייחס לתקופה שממועד השבעת הכנסת הנוכחית ועד 1.3.23, ומבוסס על 3 מקורות, ככל שהם קשורים לדמוקרטיה: כל ההסכמים הקואליציוניים, הצעות החוק הרלבנטיות שהוגשו מטעם הקואליציה, והחוקים הרלבנטיים שכבר התקבלו.

התקשורת והשיח הציבורי בישראל ומחוצה לה מתמקדים בעיקרו רק במספר מועט של מרכיבים של פגיעת הרפורמה בדמוקרטיה, בעיקר אלו שקשורים לתחום הרשות השופטת. בנוסף, אין אינטגרציה בין כל מרכיבי הרפורמה שידועים כבר וניתוח של השפעתם הכוללת.

המחקר מכסה על החוסר בשיח שתואר לעיל, ועוד; להלן תרומותיו העיקריות: ראשית, חשיפת כל אחד מהמרכיבים הרבים הנוספים של הרפורמה וזאת במסגרת 14 תחומים במדינה, ודיון בבעייתיות שלהם; שנית, ריכוז כל מרכיבי הרפורמה; שלישית, תיאור יחסי הגומלין בין כל אותם 48 מרכיבים כך שמובהרת התמונה הכוללת של הרפורמה; רביעית, ניתוח ההשפעות הרבות של מרכיבי הרפורמה על המדינה – והבהרה עד כמה קשה תהיה פגיעתה בדמוקרטיה (כי רק תמונה כוללת מאפשרת להבין את המשמעות של כל מרכיב ברפורמה); חמישית, דיון בהיבטים נוספים של הרפורמה, כגון: 1) הפרכה של הנמקות הרפורמה; 2) מוטיבים המשותפים לקבוצות מרכיבים של הרפורמה, כגון: מרכיבי מהפכה ספציפיים שיכולים לסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת המשפט המתנהל נגדו; הפגיעה האנושה ברשות השופטת; פיקוח משמעתי של הקואליציה על כל בעלי התפקידים במערכת אכיפת החוק (שופטים, תובעים, שוטרים ועורכי דין); רצון הקואליציה שלא לכבד את החוק; דרכי הגנה שהקואליציה מכינה כדי להגן על אלו מחבריה שיפרו את החוק; והפוליטיזציה וחוסר המקצועיות של בעלי תפקידים בכירים רבים (לרבות פוליטיזציה של המשטרה); 3) הבעייתיות באופן יישום הרפורמה; 4) ריכוז הפגיעות הישירות שלה; 5) רטוריקה מטעה של הקואליציה בקידום המהפכה; 6) בדיקת הרפורמה בהקשר הנכון; 7) הפרדה בין, אך גם בתוך רשויות; 8) חוסר איזון בין הגנת הקואליציה לפגיעה בבעלי התפקידים במערכת אכיפת החוק; 9) חוסר המידתיות והרלבנטיות של עיקרי הרפורמה.

בשורה התחתונה, המחקר חושף כי היקפה של הרפורמה הוא גדול בהרבה ממה שידוע בציבור, וככלל כך גם היקף פגיעתה בדמוקרטיה בישראל. המחקר גם מאפשר הבנה יסודית של הנושא הגדול והמורכב של הרפורמה.

תוכן עניינים

חלק א’ – מבוא
1. הקדמה
2. מתודולוגיה
3. החוסר בשיח לגבי הרפורמה
4. תרומות המחקר

חלק ב’ – ממצאי המחקר
5. תחומים רבים (14 במספר) בהם עוסקת הרפורמה
6. המונח המתאים: לא “רפורמה” ולא “משפטית”, אלא “מהפכה מדינתית”
7. מרכיבים/שינויים רבים באותם 14 תחומים
8. פירוט אינטגרטיבי של עיקרי 48 מרכיבי המהפכה, לפי 14 התחומים שלה
9. הכרה ביתר פירוט של מרכיבי המהפכה והבעייתיות שלהם
10. חשיבות הבנת יחסי הגומלין בין מרכיבים שונים של המהפכה
11. חוסר הבסיס של נימוקי הצעות החוק שהוגשו במסגרת המהפכה
12. מוטיבים בעייתיים המשותפים למרכיבים שונים של המהפכה
13. הדמיון/זהות בין הצעות חוק רבות
14. הבעייתיות באופן יישום המהפכה
15. ריכוז הפגיעות הישירות של המהפכה לפי נושאים
16. רטוריקה מטעה של הקואליציה בקידום המהפכה
17. הצורך בבדיקת מרכיבי המהפכה בהקשר הנוכחי
18. הפרדה בין רשויות והפרדה בתוך רשויות
19. חוסר האיזון בין הגנת הקואליציה לבין הפגיעה ברשויות החוק
20. חוסר המידתיות והרלבנטיות של עיקרי המהפכה
21. ריכוז שמונת ההיבטים הבעייתיים של המהפכה
22. בעתיד ייושמו עוד מרכיבי מהפכה רבים בעוד תחומים

חלק ג’ – סיכום
23. דברי סיום

נספחים
נספח א’ – הטבלה עם 48 מרכיבי הרפורמה והבעייתיות שבהם
נספח ב’ – ביו של עורך המחקר

https://drive.google.com/file/d/1R5U7gFHj4n5NN7a9fA_bQgijy7r7isyB/view?usp=sharing