Sagit Mor, Group Dynamics in Beit Midrash Organizations: Revisiting the Legend of the Conflict between Rabbi Yohanan and Resh Lakish (Babylonian Talmud, Bava Metzi’a 84a), The Review of Rabbinic Judaism 25 (20 22) 48–69.
בית המדרש בתקופת המשנה והתלמוד, כ”מבנה חברתי מוגדר” ששואף לממש את המטרה שמגדירה את תפקידו ומהווה את תכלית קיומו (לימוד תורה), וכבעל דפוסים קבועים כגון תפקידים מוגדרים, היררכיה של בעלי סמכות, כללים מקובלים וכיו”ב, עונה על ההגדרה המקובלת ל”ארגון” או ל”קבוצת עבודה”. מתחים בחיי בית המדרש מתוארים במגוון סיפורים הפזורים בתלמוד הבבלי. סיפורים אלו חושפים את האופי המורכב, ולעיתים אף אלים, של חווית הלימוד בבית המדרש. באמצעות מושגים שאולים מן הדיסציפלינה של ה”שיח הארגוני”, ניתן לבחון סיפורים אלו כטקסטים שמתפקדים כ“Storytelling” עבור חכמי בית המדרש של תקופת התלמוד. “Storytelling” היא הצגת אפיזודה בחיי הארגון המקנה מידע ומעניקה הזדמנות ייחודית לניתוח סוגיות של יחסי כוחות, ערכים ומידת ההזדהות של החברים עם הארגון. באמצעות “Storytelling” מועברים לחברי הארגון מסרים באשר לתרבות הפנימית שלו ולערכיו. מטרתו לאחד את חברי הארגון, לחזק את הקשר שלהם עם הארגון ולהעיד על מאבקי כוח בקרב חברי הארגון על הסמכות לשלוט ולנהל את השיח הארגוני.
דוגמה אחת מני רבות לכך היא הסיפור הידוע על מערכת היחסים בין רבי יוחנן לרש לקיש (בבא מציא פ”ד א). טקסט ארכיטיפי זה נדון במחקר ממגוון רחב של נקודות מבט. אולם עד כה התמקד המחקר כמעט אך ורק בדמותם של הגיבורים הראשיים בסיפור – רבי יוחנן וריש לקיש, ולעיתים גם בדמויות המשנה שלו, אחותו של רבי יוחנן ור’ אלעזר בן פדת. לעומת זאת, האופן שבו התנהלה קבוצת תלמידי החכמים בבית מדרשו של רבי יוחנן נותר בצל וזכה להתייחסות מועטה. כיוון שקבוצת תלמידי החכמים הינה ליבו ועיקר מניינו של בית המדרש כארגון, תשומת לב לתהליכים דינמיים קבוצתיים ארוכי שנים בבית מדרשו של רבי יוחנן, וחשיפת התנהגותם של חברי הקבוצה עשויים לחדד ולחדש תובנות נוספות. יתרה מכך, ניתוח שלוקח את התהליכים הללו בחשבון עשוי לחשוף רמות שיח, משמעויות וטיעונים נוספים העולים מסיפור זה. לצורך כך בוחן מאמר זה את הסיפור לאור מושגים ותיאוריות משני תחומים: האחד הוא תחום השיח הארגוני, תוך התחשבות מיוחדת בתרומתם והשפעתם של הפסיכואנליטיקאי ז’אק לאקאן וממשיכיו; השני הוא שימוש במושגים הנוגעים לתהליכים דינמיים בקבוצה, כפי שהמשיג אותם הפסיכואנליטיקאי ווילפרד ר. ביון.
Some stories in the Babylonian Talmud reveal the complex nature of the experience of studying in the beit midrash. One of them is the legend of R. Yohanan and Resh Lakish (BT, Bava Metzi’a 84a). Research, thus far, focuses almost exclusively on the personae of the main protagonists in the legend. In contrast, the manner in which the group of scholars, the disciples of the Sages, pursued their calling received little consideration.
In this article I will expose the Group Dynamics in the Beit Midrash. I invoke theories from the field of organizational discourse, with special consideration of the psychoanalyst Jacques Lacan and his followers and make use of concepts relating to group-dynamic processes of the psychoanalyst Wilfred R. Bion. When we read the legend this way new claims, regarding the proper conditions and responsibilities required from all partners for the vitality and productivity of the organization, are rising up.