פרסום // מאמר: הזיכרון הקולקטיבי הישראלי של בעיית הפליטים הפלסטינים (רפי נץ-צנגוט) [עברית]

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/1111200/

נץ־צנגוט, ר’ (2021). הזיכרון הקולקטיבי הישראלי של בעיית הפליטים הפלסטינים. חוסן לאומי, חברה ופוליטיקה, 3(1), 9-35.

מאמר זה (שניתן לקבל עותק PDF שלו בפנייה ל-rafi.nets@gmail.com) דן באופן שבו הוצגו בשנים 1949–2004 הסיבות לעזיבת הפלסטינים את ארץ ישראל/ישראל במהלך מלחמת העצמאות, עזיבה שכונתה “האקסודוס הפלסטיני” ושהובילה ליצירת “בעיית הפליטים הפלסטינים”. המאמר נכתב מנקודת המבט של זיכרון קולקטיבי, ומבוסס על מחקר מקיף שבדק את כל פרסומיהם של שבעה מוסדות ישראליים מרכזיים במהלך תקופת המחקר, המייצגים כמה סוגי זיכרונות: במוסדות החברה – זיכרון היסטורי (קהילת המחקר), זיכרון אוטוביוגרפי (ספרות ותיקי הקרבות), זיכרון תרבותי (ארגונים לא ממשלתיים ועיתונות); ובמוסדות המדינה – זיכרון רשמי (מרכז ההסברה, צה”ל ומשרד החינוך). המאמר דן גם בממצאי 96 ראיונות שנערכו עם בכירים בשבעת המוסדות הללו באותן 56 שנים, כדי להבין את הגורמים להצגת הסיבות לאקסודוס באופן שבו הן הוצגו בפרסומיהם.

הממצאים מעלים כי עד שנות השבעים נטו מוסדות המדינה והחברה להציג באופן כמעט בלעדי את הנרטיב הציוני, שלפיו הפלסטינים עזבו מרצונם, וממועד זה חלה התפצלות: מוסדות המדינה המשיכו להציג את הנרטיב הציוני עד שנת 2004 (למעט משרד החינוך, שמשנת 2000 הציג באופן בלעדי את הנרטיב הביקורתי), ואילו מוסדות החברה הציגו ברוב המקרים משנות השבעים, ועוד יותר משלהי שנות השמונים, את הנרטיב הביקורתי, שלפיו חלק מהפלסטינים עזבו מרצונם וחלקם גורשו.

המאמר דן בגורמים לעיצוב הזיכרון באופן זה, ובמשמעויות שונות ורבות של הממצאים, כגון הצגת החברה הישראלית כיום כבוגרת ופתוחה; הטענה ש”ההיסטוריונים החדשים” לא היו חדשים; הצגת הנרטיב הנכון לגבי הסיבות לאקסודוס; הצבעה על ספרו של יצחק רבין, “פנקס שירות”, כגורם שקידם את הנרטיב הביקורתי בישראל; והארת היבטים רבים של שמרנות באקדמיה הישראלית. כמו כן, נידונים בקצרה ההבדלים שבין זיכרון קולקטיבי פנימי לזיכרון קולקטיבי חיצוני; השפעת חלוף הזמן על הזיכרון; מאפייני אירועים מרכזיים שבהם עוסק זיכרון קולקטיבי; מודל של שינוי וקיבעון של זיכרון רשמי; האי־פוליטיות של הזיכרון; שיטות לבניית נרטיב לאומי; דרכו הקשה של ההיסטוריון בני מוריס; וכל הפולמוסים שהתרחשו במוסדות שלעיל לגבי הסיבות לאקסודוס. לקראת סיום המאמר מובאים ממצאי סקר דעת קהל שנערך על הזיכרון הישראלי־יהודי של הסיבות לאקסודוס. 

בכל זאת, פותח המאמר צוהר רחב, עמוק וממושך לזיכרון הקולקטיבי הישראלי של הסיבות לאקסודוס, וכן לזיכרון קולקטיבי באופן כללי ולשבעת המוסדות הנידונים. המאמר מתאים לחוקרים ולסטודנטים של זיכרון קולקטיבי גם בספקו רקע תיאורטי לגבי ז"ק ונרטיבים היסטוריים. 

 

https://www.ariel.ac.il/wp/nrps/2021/10/28/%d7%94%d7%96%d7%99%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a4/

תזכורות יישלחו 10 ,5 ,2 ימים לפני האירוע וביום האירוע
השתנה בהצלחה

Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/plugins/google-analytics-dashboard-for-wp/includes/frontend/frontend.php:43) in /home/fnipqtjg/domains/hum-il.com/public_html/wp-content/themes/nucleus-child/functions.php on line 423