סואעד, אלרן, לביא (2021), הפוליטיקה של החברה הערבית בישראל לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הדים, INSS
הדים أصداء
אשגר התוכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל במכון למחקרי ביטחון לאומי
גיליון 8, מארס 2021
קוראות נכבדות, קוראים נכבדים.
אנחנו שמחים להביא בפניכם את הגיליון השמיני של “הדים – أصداء”, אשגר התוכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). הגיליון הנוכחי מתמקד בנושא המערכת הפוליטית הערבית בישראל לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה־24, בחירות אשר יתקיימו ב-23 במארס 2021. בשתי מערכות הבחירות האחרונות (ספטמבר 2019 ומארס 2020), ארבע המפלגות הגדולות בחברה הערבית (חד”ש, רע”מ, בל”ד ותע”ל) התאחדו במסגרת “הרשימה המשותפת” והגיעו להישגים נאים, במיוחד בבחירות לכנסת ה־23, בהן שיעור ההצבעה הגיע לשיא של שני העשורים האחרונים (64.5 אחוזים) והישג חסר תקדים של ייצוג ערבי בכנסת (15 מנדטים).
לקראת הבחירות הקרובות, הרשימה הערבית המאוחדת (רע”מ) התפצלה מהרשימה המשותפת על רקע מחלוקות אישיות ואידיאולוגיות בין חברי רע”מ – בעיקר יו”ר הרשימה, חה”כ מנסור עבאס – לבין הנהגת הרשימה המשותפת, בעיקר ראשי חד”ש ובל”ד. לפי הערכות רווחות, פיצול זה יפגע בשיעור ההצבעה, יביא לירידה בהיקף הייצוג הערבי בכנסת ה־24, ואולי יביא לעלייה בשיעור ההצבעה למפלגות היהודיות בקרב הבוחרים הערבים, המחזרות בנמרצות אחר קולותיהם.
הגיליון הנוכחי של “הדים – أصداء” כולל פתח דבר של ד”ר מאיר אלרן, ראש קבוצת התכניות של חקר הזירה הישראלית הפנימית במכון למחקרי ביטחון לאומי. לאחריו אנו מציגים הפעם קציר של ארבעה מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של ההתפתחויות האחרונות בפוליטיקה הערבית לקראת הבחירות לכנסת ה־24, במשמעויות ובהשלכות שלהן, הן בטווח הקצר (לקראת הבחירות) והן בטווח הרחוק יותר (לאחר הבחירות).
המאמר הראשון הוא של ד”ר דורון מצא, עמית מחקר בתוכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים במכון. המאמר מנתח תהליכי עומק שמתחוללים בשנים האחרונות בפוליטיקה הערבית ובמערכת היחסים שבין מדינת ישראל לבין המנהיגות הפוליטית הערבית, והחברה הערבית בכללותה, תהליכים אשר הובילו ל”הרמת מסך” ושיתופי פעולה בין הממשלה לבין המפלגות הערביות.
המאמר השני הוא פרי עטה של ד”ר אילהאם שחבּרי, חוקרת מלגאית ניובאור במכון. במאמרה היא מציגה את היערכות המפלגות היהודיות והערביות לקראת הבחירות לכנסת ה־24.
את המאמר השלישי כתב ח’דר סואעד, חוקר מלגאי ניובאור במכון. המאמר מנתח את הסיבות של התפצלות רע”מ מהרשימה המשותפת, את ההשלכות של כך על שיעור ההצבעה הצפוי בקרב הציבור הערבי בבחירות הקרובות ועל גודל הייצוג שלו בכנסת הבאה, וכן את ההשפעות הצפויות בטווח הארוך על עתיד המערכת הפוליטית הערבית בישראל.
המאמר הרביעי, השני בקובץ זה של ד”ר אילהאם שחבּרי, מנתח את גישתו הפוליטית של חה”כ מנסור עבאס, יו”ר רע”מ, אשר היוותה סיבה עיקרית להתפצלות רע”מ מהרשימה המשותפת.
מאחלים לכם קריאה מהנה,
העורכים: ח’דר סואעד, ד”ר מאיר אלרן, ד”ר אפרים לביא