תקציר מנהלים
מגפת הקורונה חוללה בישראל, בדומה למדינות אחרות, משבר מקרו-כלכלי. הפעילות העסקית של תאגידים ועסקים רבים נפגעה מאד והם מתקשים למצוא מקורות מימון תחליפיים או לממש נכסים. המשבר גורם אפוא לתאגידים רבים להימצא בבעיית נזילות פתאומית וחריפה. במקרים רבים מצויים תאגידים אלה במצב של חדלות פירעון תזרימית, אך גם מאזנית, קרי – מצב שבו סך החובות גבוה משווי הנכסים.
המשבר הייחודי מחייב שינויים והתאמות בכלים המשפטיים העומדים לרשות הגופים המדינתיים האחראים על התמודדות עם חדלות פירעון תאגידית. השינויים נדרשים לנוכח ארבעה מאפיינים של הליכי חדלות פירעון. ראשית כל, כניסה להליכי חדלות פירעון גורמת, כשלעצמה, להשמדת ערך. שנית, הליכי חדלות פירעון נוטים להיות בירוקרטיים וממושכים. שלישית, הליכי חדלות פירעון לרוב אינם יעילים בהתמודדות עם קריסה של עסקים קטנים. רביעית, הליכי חדלות פירעון חשופים לניצול לרעה ו”בעיות נציג”.
המלצותינו נשענות על גישה לפיה בנסיבות הייחודיות של משבר הקורונה יש לפעול ככל האפשר לשיקומם של תאגידים שיש להם תוחלת חיובית; לצמצם את הפגיעה האינהרנטית של הליכי חדלות פירעון; לייעל את האפשרות של בעלי עניין להגיע להסדר חוב ושיקום כלכלי מהיר ומוסכם; ולחזק את הוודאות משפטית של ספקי אשראי, בעלי שליטה, ונושים לסוגיהם. המלצותינו העיקריות באשר להתאמת הליכי חדלות פירעון:
- שימור השליטה בתאגידים בחדלות פירעון בידי המנהלים תוך מינוי של נאמן בעל סמכויות מצומצמות של משקיף או מגשר שתפקידו לסייע להנהלה לגבש תכנית לשיקום כלכלי ולהגיע להסכמות בדבר הסדר עם הנושים.
- ייעול וקיצור משך הזמן של הליכי חדלות פירעון תאגידיים כך שהממונה על חדלות פירעון יעורב רק בשלבים מכריעים ומהותיים של ההליך (כגון בעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי והסדר נושים).
- יצירת מנגנון חלופי לצו חדלות פירעון שיאפשר לחברה לנהל משא ומתן מוגן עם נושיה מבלי לפתוח בהליך חדלות פירעון. מוצע לעשות שימוש בסעדים זמניים מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 כדי להעניק לתאגיד הגנה מפני נושיו.
- הרחבת השימוש בגישור (משפטי וכלכלי) לצורך גיבוש תכנית לשיקום כלכלי והסדרי חוב.
- שינוי אופן ההצבעה על אישור תכנית לשיקום כלכלי והסדר נושים באסיפות נושים, ממנגנון הצבעה של Opt in למנגנון של Opt out.
- אימוץ גישה קשיחה כלפי בקשות של נושים לצו פתיחת הליכים מחמת אי תשלום התחייבות כספית, שמועדה בתקופת משבר הקורונה.
- אימוץ גישה מקלה לאישור מיזוגים ורכישות של תאגידים שנקלעו לחדלות פירעון, בכפוף לכך שהמיזוג נועד להבטיח את המשך פעילות העסק כ”עסק חי” ובהתקיים התנאים של “דוקטרינת הפירמה הכושלת”.
- הקמת קרן הלוואות ייעודית בערבות מדינה לצורך סיוע לשיקום תאגידים בסביבת חדלות פירעון או בהליכי חדלות פירעון, בפרט לעסקים קטנים. להערכתנו, העלות של הליך חדלות פירעון בתאגיד שהמחזור שלו נמוך מ-10 מיליון שקלים עולה על תוחלת השיקום ולכן במקרים אלה ראוי שהמדינה תמנע מראש את חדלות הפירעון באמצעות העמדת הלוואה מתאימה.
- הרחבת קרן ערבות המדינה כך שהערבות תינתן גם לספקי אשראי שאינם בנקים, ואשר יידרשו לספק אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.
- אין לדרוש ערבות אישית מבעלי עסקים, שניתנת להם הלוואה בערבות מדינה לצורך שיקום עסקם. ככל שדרישה זו אינה כלולה בתנאי קרן ערבות המדינה יש להימנע מהעמדת תנאי כזה.
https://drive.google.com/file/d/1ln7eXy1ofeCCGG-pAVrLmCd1eKom3nxV/view?ts=5eb255ff