הסדרה הפולמוסית במקרא: עשר הרצאות ראשונות
מאת ד״ר יגאל בן-נון
סיני הוא מקום פיקטיבי לצרכים סיפוריים
סיני לא נמצא בחצי האי שבין ישראל למצריים. מיקומו בצפון ערב ובדרום עבר הירדן המזרחי. כותבי הסיפורים על עליית משה להר סיני על המפגש ועל המשתה עם יהוה מיקמו אותו בסיפוריהם באותו אזור גאוגרפי ממנו בא יהוה. מקום זה על פי ברכת משה, שירת דבורה ותפילת חבקוק נמצא בשעיר, אדום, מדין , תימן ופראן. בספרי התורה ובעיקר בסיפורי יציאת מצרים, סיני אינו מקום ראלי אלא פיקטיבי לצרכים נרטיביים בלבד. לכן אין טעם לחפש את הר סיני, או לשחזר ארכאולוגית את מסלול נדידת בני ישראל. מי שקבע שסיני נמצא בחצי האי היתה הלנה אמו של קונסטנטינוס הגדול שסיירה בארץ ישראל בשנת 327 וקבעה על פי מסורות מקומיות את מקום הולדתו של ישו ומקום צליבתו ועלייתו השמימה. היא גם קבעה את המיקומים המקובלים היום להר סיני ולהר ציון, הר ציון אינו אלא הר הבית עצמו.
מסורות שונות במקרא מתארות סצנות של התגלות יהוה במקומות גאוגרפיים מדומיינים, לרוב בראש הר. לעתים הן דומות עד כדי התלכדותן להתגלות אחת ולעתים הן סותרות זו את זו. ההתגלות של יהוה בסיני מוכרת לנו היטב בגלל היקף ההתייחסות אליה בספרי שמות, ויקרא, במדבר ודברים. אך סיני אינו ההר היחיד שעליו התגלה יהוה לעמו. סיני אינו מופיע בטקסטים עתיקים כמו תפילת חבקוק, לא בברכת משה, לא בהתגלות למשה בהר חורב ולא בשירת דבורה. בשירות קדומות אלה מופיעים חורב, שעיר, שדה אדום, תימן ופארן כמקומות התגלותו של יהוה, אך לא סיני. אפשר להסיק מכך שסיפור התגלות יהוה בסיני הוא מסורת מאוחרת יחסית והתווספה לטקסטים עתיקים כדי לקשור אותם עם סיפור מתן תורה בסיני. זה המקרה של ספר שמות (פרק כד), שמראה סימנים רבים של צלקות בטקסט בגלל ריבוי העריכות.
שמע ישראל: יהוה אלוהנו. יהוה אחד
מה בין אלוהים לפסלים? האם יהוה הוג גם זכר וגם נקבה. יהוה במסורת יציאת מצרים. אל שדי במסורת האבות בכנען
באים אל הפרופסורים הינה סדרת מפגשים שיזם אלכס צייטלין עם חוקרים מובילים בחקר המקרא וארכאולוגיה על מנת לקבל תשובות ברורות לשאלות הכי מסקרנות כל עם. מאין באנו , במה האמינו אבותינו , מה קרה בארועים מרכזיים שעצבו את עמינו. העם זכאי לדעת מה קורה באקדמיה ובמחקר המודרני
עברי הוא שם גנאי בפי זרים במקרא
תושבי ממלכת ישראל וממלכת יהודה נקראו בני ישראל. המונח עברים מופיע רק בפיהם של מצרים ופלישתים ובמגעים איתם. הנימה בפיהם מזלזלת ומתייחסים אליהם כאל נחותים או אף כעבדים. המוחח עברים זהה באופיו לקבוצות החבירו, העפירו או השוסו במצרים ובקדמת אסיה שהם לא קבוצה אתנית אלא מעמד חברתי נחום של שכירי חרב, גובי דמי חסות, עבדים או נוודים. חוץ מחלק מן הסיפורים עם מצרים והמלחמות עם הפלישתים המונח עברים נעלם לחלוטין מכל ספרי המקרא. ספר מלכים כולו לא שמע על עברים, כך גם ספרי יהושוע, שופטים, רוב ספר שמואל, כל הסיפורים על האבות בכנען לא הכירו עברים. אין אזכור לעברים בכל ספר תהילים ואף נביא לא מכיר אותם.. לאן נעלמו העברים? הם שבו לנרטיב הישראלי ערב עצמאות ישראל כשם חדש לתושבי ישראל כתחליף יוקרתי למונח יהודים בעל ההקשר הגלותי .
סיפור חתן דמים. חיתוך העורלה להרחקת שדים בישראל ובממלכות אחרות. המעבר מחיתוך עורלה לברית עם יהוה. המניפולציה בטקסט שח חתן דמים. מתי התחילו למול תינוקות במקום מבוגרים. מתי החלה להתבצע ברית המילה. משמעותם של חוקי המקרא. האם ברית עם יהוה חייבת לעבור דרך מילת הבשר. ההתגדות למילת העורלה והמרתה במילת עורלת הלב.
באים אל הפרופסורים הינה סדרת מפגשים שיזם אלכס צייטלין עם חוקרים מובילים בחקר המקרא וארכאולוגיה על מנת לקבל תשובות ברורות לשאלות הכי מסקרנות כל עם. מאין באנו , במה האמינו אבותינו , מה קרה בארועים מרכזיים שעצבו את עמינו. העם זכאי לדעת מה קורה באקדמיה ובמחקר המודרני
הסידרה הפולמוסית בחקר המקרא, יגאל בן-נון הרצאה מספר 9, מסורות מקדשי בית אל, שילה וירושלים כחלופה לתאוריית התעודות של וולהאוזן. שלושה מוקדים גאוגרפיים ופולחניים שמעידים על מקורם ומגמותיהם של סיפורי המקרא בחומש ובסאגה ההיסטורית שבעריכה הרפורמית-שילוני. הפולמוסים של השילונים נגד בית אל, נגד מלכי ישראל ובעיקר נגד ירובעם בן נבט, מנשה, אמון ויהויקים. מחזור סיפורי יעקב לעומת סיפורי אברההם. האם התקיימה זיקה משפחתית בן יעקב לאברהם. סוגות שמקורן בעל פה ויכולת השרדותן למשך דורות, איזה סוגות יכולות להישמר בעל פה זמן רב עד להעלאתן בכתב ואלו סוגות אינן יכולות בשום פנים להישמר בעל פה יותר מימים אחדים.מה ההבדל בין סיפורי עם, אגדות ומיתוסים לבין היסטוריה, כרוניקה ונובלה היסטורית. האם יש לנטוש לחלוטים את תאוריית וולהאוזן וממשיכיו על התעודות הנקראות יהויסטית לעומת אלוהיסטית.
שילה, ארון הברית ותאוריית התעודות
סידרת הפולמוס בחקר המקרא. יגאל בן-נון, הרצאה מס׳ 8. שילה, בית אל וירושלים. שלושה מוקדים, שלוש מסורות כתחליף לתאוריית ארבעת התעודות בעיקר לתעודה היהויסטית והאלוהית, שתי תעודות שמובילות למבוי סתום ועיכבו את המחקר בתחום ההיסטוריוגרפי. מה מקור ארון הברית לעומת ארון העדות, ארון מעצי שיטה או מצופה זהב״ הכפורת כבסיס לפסלי הכרובים, הארון כייצוגו של יהוה ביזמן מלחמה, שושלת כוהני עחי, בשילה, בנוב, בענתות ובירושלים. מה היה פשעה של בית שמש ובמה זכתה קרית יערים, מסעות הארון בין שילה לירושלים כסיפור אתיולוגי, מי נושא הארון לויים או כוהנים אביתר, אחיה השילוני ושפון בן אצליהו, האם ארון הברית הוא אובייקט וירטואלי, לאן נעלם ארון הברית.?
מקדש ישראלי ליהוה ולאשרה בכונתילת עג׳רוד
סידרת הפולמוס בחקר המקרא. יגאל בן-נון, הרצאה מס׳ 7
מקדש ישראלי ליהוה ולאשרה באתר הפוחני של כונתילת עג׳רוד במזרח חצי האי סיני, קרוב לנגב. 54 כתובות עבריות באתר מן המאה ה-9 והמאה ה-8. מימי יואש מלך ישראל וירובעם בן יואש שמלך 40 שנה בישראל. 13 ברכות בשם יהוה שומרון ויהוה תימן, יהוה ואשרתו.
מי עשה מניפולציה בכתובת השילוח
סידרת הפולמוס בחקר המקרא. יגאל בן-נון, הרצאה מס׳ 6.
האם כתובת השילוח היא זיוף. למה הוסתרה כתובת השילוח בחושך עשרים מטר מפתח הנקבה. לה הכתובת לא מציינת את שם המלך שיזם אותה? מי יזם את חפירת נקבת השילוח? חזקיהו או מנשה? האם מנשה הישראלי הומלך על ידי סנחריב על ממלכת יהודה אחרי מרד חזקיהו. האם לחזקיהו היו הנים. למה ספר מלכים שונא את מנשה. מי מלך ביהןדה בימי יאשיהו. האם שפו בן אצליהו שלט היהודה מאז שיאשיהו היה ילד בן שמונה.
אלכס צייטלין דורש תשובות מיגאל בן-נון על הממלכה המאוחדת
הסידרה הפולמוסית בחקר המקרא, יגאל בן-נון הרצאה מספר 10 אלכס צייטלין דורש תשובות מיגאל בן-נון על הממלכה המאוחדת
האם סיפורי הממלכה המאוחדת הגיעו לכותבים כמסורות בעל פה? האם אפשר להתייחס אליהם כהיסטוריה? האם יתכן שסופר המלך יכתוב דברים שליליים על מלכו או על שושלתו? האם הגיוני שידע הכתיבה היה כה מפותח בימי שאול, דוד ושלמה ואחריהם נעלם ידע זה כלא היה בימי עומרי, אחאב ובימי כל מלכי ישראל ויהודה? האם התרחש אסון כלשהו שגרם לאיבוד יכולת הכתיבה החל מן המאה ה-9 לפני הספירה בהשוואה למאה ה-10?
להערכתי הטקסטים על שאול, דוד ושלמה הם בגדר נובלות היסטוריות, בחלקן בלתי תלויות אחת בשנייה והן נכתבו לא במאה ה-10 אלא בימי המלך מנשה, שמוצאו ממלכת ישראל. בירושלים פעלו סופרים ישראלים ויהודאים יחדיו וזו הסיבה שחלק מן הסיפורים הם חיוביים כלפי דוד היהודאי, וחלקם שליליים כלפיו כי נכתבו בידי מתחריהם הישראלים. כך גם לגבי הסיפורים החיוביים והשליליים על שאול הישראלי.
נשאלת השאלה האם הסופר שתיאר את דמותו של דוד כחבירו, כלומר מנהיג כנופיה, גובה דמי חסות ושכיר חרב שבוגד בעמו, ידע על קיומם של כתבי תל אל עמרנה? האם הוא קרה מכתבים אלה במורו האכדי על לוחות טין? להערכתי התבנית הסיפורית של מנהיג כנופיה שגובה דמי חסות הגיעה לידיעתם של הסופרים מימי מנשה בעל פה. כאשר סיפורי עם אלה, שעונים לתבנית נרטיבית נפוצה, הגיעו לאוזניו של הסופר שהעלה אותם על הכתב, הוא אינו יכול לדעת מתי סיפורים אלה נוצרו. האם הם נוצרו לפני שנה, לפני עשרים שנה או לפני מאות שנים?
אם כך הדבר, יש לחקור את הטקסטים על הממלכה המאוחדת קודם כל בניתוח סינכרוני ספרותי לקבוע את הסוגה שלהם ורק לאחר מכן לנתח אותם באופן דיאכרוני היסטורי כדי לקבוע את מועד חיבורם. כתוצאה מכך אין כלל צורך להשקיע מאמצים כדי להוכיח שאגדה אינה היסטוריה או שהיסטוריה אינה אגדה. לכל סוגה ספרותית יש להתייחס בהתאם, וכך אפשר להגיע למסקנה שהנובלות ההיסטוריות על שאול דוד ושלמה אינן היסטוריה אלא טקסטים ספרותיים. השאלה אם כך אינה אם התקיימה ממלכה מאוחדת או לא, אלא מה בעצם אומרים לנו טקסטים ספרותיים אלה? מתי הם נכתבו? בידי מי? ובעיקר מה ניתן ללמוד מהן על החברה הירושלמית בימיו של מנשה?