קול קורא להגשת כתבי יד בנושא:
“מבט משפטי על איזונים ובלמים בדמוקרטיה הישראלית”
בתקופה האחרונה, שאלות בדבר עיצובה הנכון והראוי של שיטת המשטר הדמוקרטית ניצבות במרכז הבמה. בתוך כך, אחת מהסוגיות אשר נמצאות בליבת המחלוקת הינה שאלת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית. כיוון שמדובר בסוגיה מורכבת אשר מעוררת שאלות משפטיות מרתקות, אנו מבקשים לייחד חלק מכרך מד של “עיוני משפט”, כתב העת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לסימפוזיון בנושא. מטרת הסימפוזיון היא לפתח מסגרות חשיבה תאורטיות לדיון המשפטי על אודות האיזונים והבלמים בשיטת המשטר הישראלית, לאתגר באופן ביקורתי ומעמיק את הנחות העבודה המקובלות בנושא ולפתח דיון מבוסס מחקרית אשר יהיה ביכולתו להתמודד עם ההיבטים המשפטיים של סוגיה זו.
אנו קוראים לכותבות וכותבים ממגוון תחומי המשפט והדיסציפלינות החוץ משפטיות להגיש כתבי יד בנושא, לשם בחינת אפשרות פרסומם בכרך מד. כמו כן, קודם לפרסום הסימפוזיון ייערך יום עיון שבמסגרתו יוכלו הכותבות והכותבים שמאמריהם יתקבלו לפרסום, להציג את מאמרם, ותינתן במה למגיבים.
מבין הנושאים אותם נשמח לשקול לפרסום בסימפוזיון:
• הרשות המבצעת בישראל: מהם הרציונלים המרכזיים והשיקולים העקרוניים בעיצוב היקף סמכותה, השפעתה ומידת עצמאותה של הרשות המבצעת בישראל? כיצד ראוי לעצב את היחסים בין הכנסת לממשלה ובין הממשלה לבית המשפט? (למשל: מהן השלכותיה של פרקטיקת המשמעת הקואליציונית והאם יש מקום להגביל אותה במישור המשפטי)? מהו תפקידו הראוי של בית המשפט בעיצוב היחסים בין הממשלה לכנסת, האם מערכת היחסים בין נבחרי הציבור למנהל הציבורי ובעיית הנציג שהיא עוררה בעבר השתנתה ומציבה אתגרים חדשים?
• אתגר ביזור הכוח במשפט הישראלי: הקריאה למשילות, טענות בדבר משבר דמוקרטי או כרסום במעמדו של בית המשפט העליון מעוררים שאלות יסוד ביחס לתפקיד והשפעת המשפט על חלוקת הכוח בין רשויות השלטון. כך למשל, שאלת אמון הציבור ואפשרות קיומו של משבר אמון במוסדות המשפט בישראל, שאלת הגירעון הדמוקרטי ואתגר הדמוקרטיה המדינתית בעידן של הפרטה, גלובליזציה ומעבר לבינה מלאכותית.
• פופוליזם ושאלת המוסדות השלטוניים בישראל: מהם מאפייני הפופוליזם בזירה הישראלית וכיצד הם מתקשרים למשפט הישראלי? האם ניתן לאתר את הגורמים לפופוליזם בזירה הישראלית ומה קווי הדמיון והשוני בין המופעים הישראלים לפופוליזם ובין פופוליזם במקומות אחרים בעולם? האם הפופוליזם מבטא בעיות וליקויים עקרוניים שראוי להתמודד עמם והאם יש כלים משפטיים מתאימים לכך? ככל שהמגמה הפופוליסטית מעוררת קשיים או אתגרים, מהן דרכי ההתמודדות הראויות עמה והאם ראוי שיינקטו בזירה המשפטית?
• אספקלריה השוואתית וגלובלית על הדמוקרטיה בישראל: מהם מאפייניו הייחודיים של מודל הפרדת הרשויות בישראל וכיצד הוא משתלב במגמות עולמיות? האם ההגבלות המוטלות על הרשות המבצעת נרחבות או מצומצמות בהשוואה לשיטות משפט אחרות? האם התהליכים הפוקדים דמוקרטיות שונות בעולם בשנים האחרונות דוגמת עליית הפופוליזם, החלשת בתי המשפט החוקתיים, נסיגה ממעורבות או שילוב במוסדות בינלאומיים, ניכרים גם בנוף הישראלי ובמה ההקשר הישראלי שונה או ייחודי בהשוואה למקומות אחרים בעולם? כיצד ניתן להסביר את המאפיינים הדומים והייחודיים של ההיבטים המשפטיים הנוגעים לעיצוב הדמוקרטיה הישראלית ומערך האיזונים והבלמים בישראל בהשוואה לתהליכים בעולם?
• פרספקטיבה היסטורית ומושגית על איזונים ובלמים בישראל: מהן התפיסות המתחרות על עיצוב הפרדת הרשויות בישראל והאם ניתן לתקף ולעמוד על שינויים בתפיסות אלו לאורך ציר היסטורי? כיצד השפיעו ומשפיעים תהליכים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים על עיצוב מערך היחסים בין רשויות השלטון בישראל? האם ניתן לעמוד על תהליכים במשפט הישראלי שיכולים לשמש הסבר (ייחודי או משלים) לשינויים והתפתחויות במערך האיזונים והבלמים במשפט הישראלי?
• קריאת עומק בפסיקה ו/או חקיקה ישראלית הנוגעת בשאלת הפרדת הרשויות, ביזור הכוח ואיזונים ובלמים: ניתוח רפורמות משפטיות דוגמת פסקת ההתגברות, הצעת חוק יסוד החקיקה, חוק ההסדרה, פסיקה בנוגע לשאלת הפרדת הרשויות, תפיסות מתחרות ביחס לפרשנות חקיקה, חקיקה ותיקון חוקי יסוד ושינויים מוסדיים בשיטת המינויים ובחלוקת הסמכויות בין בתי המשפט.
• שאלת האיזונים והבלמים בעידן המדינה הרגולטורית: כיצד משפיעות תמורות העומק במבנה ותפקוד הרשות המנהלית בישראל והמעבר לרשויות רגולטוריות ואסטרטגיות ממשליות על שאלות היסוד הנוגעות לאיזונים ובלמים והפרדת הרשויות? מהם המאפיינים הייחודיים לרשויות המנהל בעידן המדינה הרגולטורית והאם הם מחייבים מחשבה מחודשת על עקרונות הליבה של המשפט המנהלי והחוקתי בישראל?
• מעמדם של שומרי הסף בדמוקרטיה: האם התגבשה בישראל תפיסה של איזונים ובלמים פנימיים? מיהם שומרי הסף, האם מדובר בקטגוריה אחידה או מורכבת? כיצד התמודד המשפט הישראלי עם הקטגוריה של שומרי הסף והאם ניכרות תמורות ושינויים בהתייחסות לקטגוריה הזו? כיצד ניתן להסבירם? כיצד ראוי לעצב את תפקידם של “שומרי הסף” במישור הנורמטיבי? מהם האתגרים שמעוררת הקטגוריה הזו ועם אלו אתגרים היא מבקשת להתמודד?
• ניתוח של מערך האיזונים והבלמים במשפט הישראלי מעבר למשולש הקלאסי של שלוש הרשויות: בחינה של השפעתם, תרומתם החיובית וההשלכות השליליות של מעורבות שחקנים מוסדיים ולא מוסדיים דוגמת רשויות מקומיות, שחקנים לא ממשלתיים (כמו ארגוני חברה אזרחית, תאגידים) וכן ארגונים בינלאומיים ואזוריים על מארג האיזונים והבלמים כפי שהוא בא לידי ביטוי או מעוצב על ידי המשפט הישראלי.
• קשרי הגומלין בין רפורמות או שינויים משפטיים הנוגעים לשאלת האיזונים והבלמים לבין תהליכים חברתיים וכלכליים כמו צמצום מעמד הביניים, השלכות המשבר הכלכלי משנת 2008 והיקף מימדי העוני ואי השוויון בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
יודגש כי רשימת הנושאים אינה ממצה ומערכת “עיוני משפט” תשמח לבחון מחקרים העוסקים בשאלות שונות הנוגעות לאיזונים ובלמים והמשפט הישראלי.
בשלב זה, אנו מזמינים כותבים וכותבות להגיש תקציר (אבסטרקט) בעברית של כתב היד שאותו ירצו להגיש לפרסום בכתב העת. אורך התקציר יהיה 2-3 עמודים. על התקציר לכלול התייחסות לנקודות הבאות:
• מהי השאלה המרכזית שהמאמר מתכוון להתמודד עימה.
• מהי המתודולוגיה אשר תעמוד בסיס המחקר.
• מהו החידוש המחקרי של המאמר ביחס לספרות הקיימת.
לוח הזמנים: את התקצירים יש לשלוח עד לתאריך 5 באפריל 2020. הכותבות והכותבים שמאמריהם ימצאו מתאימים לפרסום, יתבקשו לשלוח טיוטה ראשונית של מאמרם באורך של עד עשרה עמודים, עד לתאריך 1 ביולי 2020. אורך המאמר הסופי יהיה כ-15 אלף מילים, כמקובל בכתבי היד המוגשים ל”עיוני משפט”.
את כתבי היד יש להגיש בהתאם לכללי ההגשה הנוהגים בכתב העת, אותם ניתן למצוא באתר הבית של “עיוני משפט” בכתובת: https://law-cms.tau.ac.il/Law_Review/Iyunei_Mishpat/Submission/?tab=1
כתבי היד שעשויים להיות מתאימים לפרסום בכתב בעת, יעברו שיפוט חיצוני על ידי מומחה/ית בתחום שבו הוגש המאמר ולאחר מכן לשיפוט ועריכה על ידי העורכים וחברי המערכת כתנאי לפרסומם. בנוסף, הכותבים והכותבות יציגו את מחקריהם וישוחחו עליהם עם מגיבים ביום עיון שיוקדש לסימפוזיון.
לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל לכתובת tau.law.review@gmail.com.
בברכה,
ד״ר דורין לוסטיג, עורכת ראשית
שיר אביטל, מעין ויסמן, אלאא חאג׳ יחיא ועידן רייטר, עורכות “עיוני משפט” מד