“נאום הגרזנים” המפורסם של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מיום 31.5.2015 הציף אל התודעה הציבורית את הסוגיה של רגולציה עודפת בישראל. הטענה היא, כי יזמיות ויזמים מתקשים “לעשות עסקים” בישראל, מחמת בירוקרטיה, היעדר תיאום בין רגולטורים, הצבת דרישות שאינן מידתיות וכאלה אשר עלויותיהן עולות על התועלות המבוקשות.
תהליכי הערכת הרגולציה הם מורכבים ומחייבים להידרש לתחשיב של עלות מול תועלת(costs-benefits analysis) ובחינת חלופות בהתאם לענף ולשאלה העומדים על הפרק.
בהקשר זה מתעוררות סוגיות שעניינן התווית הדרך הנכונה לבצע את הליך ההערכה, כגון: אילו מבחנים יש להפעיל לבחינת השאלה האם לרגולציה נתונה יש השפעה כלכלית והאם השפעה זו היא משמעותית? האם נכון להפעיל מבחני סף שיוציאו מראש נושאים שונים מהליכי RIA, בהתאם לטיב הנושא או להיקפו הכספי? כיצד יש להתייחס לנושאים רגישים כמו בריאות ובטיחות הציבור או הגנת הסביבה, ואילו הליכי RIA נכון להפעיל בעניינם? האם הענף הפיננסי טעון הליכי RIA מובחנים? האם יש להחיל מבחנים מיוחדים כאשר הרגולציה צפויה להשפיע על זכויות מוקנות? כיצד ניתן להבטיח עקביות רגולטורית ומהי הדרך הנכונה להכריע במקרים של התנגשות בין זוויות ראייה רגולטוריות שונות?
מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במכללה למינהל קורא לחוקרים/ות מוכשרים/ות להגיש הצעותיהם/ן!
להלן קישור לקול הקורא ולפרטיו: https://www.colman.ac.il/sites/default/files/regolazia_odefet.pdf