אנחנו מזמינים אתכם להגיש מאמרים לגיליון מיוחד שעוסק בשילוב הומור בהוראה ובלמידה.
למרות שחוש הומור טוב נתפס לרוב כיתרון, נדמה כי מערכות חינוך עדיין רואות בביטויים של הומור בכיתה חיסרון. למעשה מאז המאה התשע עשרה ועד ימינו, יצירות מופת ספרותיות שעוסקות בתלמידים ובלמידה מזהירות בגלוי ובמסווה את הקוראים הצעירים מפני ביטויי צחוק או שימוש בהומור בבית הספר. לאליס, גיבורת סיפוריו של לואיס קארול, אסור לבחון את העולם בדרכים חדשניות ויצירתיות שלא הוצעו בבית הספר; לבילבי חסרת ההשכלה הפורמלית של אסטריד לינדגרן אסור להגיב למורה בלהטוטי אקרובטיקה או במשחקי לשון; למטילדה ולחבריה לכיתה אסור לצחוק בנוכחות המנהלת בספרו של רואלד דאל; להארי פוטר, חבריו ויריביו בפנימיית הוגווארטס – ביצירתה של ג”ק רולינג – חובה להיראות רציניים להחריד; ואלה רק דוגמאות בודדות.
ההתנגדות ארוכת השנים לשימוש בהומור בלמידה עומדת בסתירה לרעיון הלמידה המשחקית, המוכר מפיאז’ה, ברגסון ונוספים. הלמידה המשחקית הרי מגלמת בתוכה ‘אווירה טובה’, ‘הנאה’ ו’צחוק’, בכללו צחוק חברתי. אומנם לאורך שנים ארוכות מאז פיאז’ה עדיין נתפסו ההומור והצחוק כהתנהגויות ‘לא־רציניות’ שאין להן מקום בסביבה החינוכית ובלמידה, אך מגמה זו הולכת ומשתנה. צחוק חברתי בגילים צעירים ומכוון בגילים בוגרים יותר מאפשרים את הלמידה החווייתית והמעמיקה. כפי שמראים מחקרים החל משנות השבעים של המאה הקודמת ועד בכלל, הוראה משולבת הומור ומעודדת צחוק אינה מיועדת רק לילדים צעירים או רק לשיפור האווירה הלימודית, והיא מובילה להישגים לימודיים משופרים גם בהכשרות מקצועיות ובהוראה אקדמית. היא מטפחת חשיבה יצירתית, גמישות מחשבתית, מעשירה את אוצר המילים ואת הרגישות החברתית, מעודדת למידה ומעוררת תשומת לב לנושא הדיון, שוברת שגרה ומסקרנת. ועדיין – למרות המחקרים – מחנכים, מורים ומרצים רבים נמנעים משימוש בהומור בהוראה ומנגד תלמידים וסטודנטים רבים סבורים כי אם יתבדרו, יצחקו וישתעשעו במהלך הלימודים ייתפסו כלא־רציניים או שהישגיהם חלילה יינזקו.
בישראל מזוהים עם העיסוק בהומור בחינוך, בהוראה ובלמידה שורה של חוקרים ומחנכים ביניהם אבנר זיו, אריקה לנדאו, אריה סובר, חיה אוסטרובר. הגיליון המיוחד של הומור מקוון: שילוב הומור בהוראה ובלמידה מבקש לחשוף מחקרים אחרונים בתחום ההומור והחינוך, להציג יוזמות חינוכיות ופדגוגיות חדשניות לטיפוח ההומור ו/או לשימוש בהומור בין אם בכל הרמות של מערכות החינוך. דגש מיוחד יושם על השימוש בהומור בחינוך, בהוראה ובלמידה בישראל, מתוך המאפיינים הרב-תרבותיים המקומיים הייחודיים.
להלן מספר הצעות לנושאים, אך ניתן להציע נושאים נוספים; המאמרים המוצעים יכולים להיות תאורטיים או אמפיריים:
• עידוד הצחוק וההומור בגן ובבית הספר
• סוגות הומוריסטיות מקובלות ומודרות בהוראה / חינוך / למידה
• הומור וטיפוח חשיבה יצירתית
• ‘ליצן הכיתה’ במאה העשרים ואחת
• המחנכים כסוכני הומור
• הומור בשירות הוראת המקצועות השונים, במיוחד הוראת מתמטיקה ושפות זרות
• הומור ולמידה מרחוק / מקוונת
• שימוש בהומור בהשכלה הגבוהה (ובמיוחד בהכשרות מקצועיות: הכשרת מורים; הכשרת רופאים ומקצועות פרא־רפואיים; מקצועות הנדסיים ; STEAM וכדומה)
• השפעת שילוב הומור בהוראה ובלמידה על ההנעה (המוטיבציה) של התלמידים ללמידה
• האם יש קשר בין שילוב הומור בהוראה ובלמידה לבין הישגי התלמידים?
לוח זמנים להגשת מאמרים
• הצעת תקצירים עד 31 באוגוסט 2021 לעורכת הגיליון המיוחד בכתובת heller@kaye.ac.il
• הגשת מאמרים (לתקצירים שאושרו) עד 1 בנובמבר 2021 לעורכת הגיליון המיוחד בכתובת heller@kaye.ac.il
• הגשת תיקונים למאמר לאחר שיפוט – עד שלושה שבועות ממסירתם ובהתאם להנחיות המערכת.
• תאריך יעד לפרסום הגיליון יוני 202
קישור לאתר כתב העת http://www.israeli-humor-studies.org/index.php