צמיר חמוטל, “ביאליק בעל גוף: תשוקה, ציונות, שירה”, הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, 2019
ספר זה מציע גישה חדשנית ומהפכניתבחקר שירתו של ביאליק. הוא מבקש לברר את המימד הגופני בשירתו של חייםנחמן ביאליק – מימד שעד כה הוחמץ לחלוטין בביקורת – כנקודת-מוצא להבנה חדשה שלשירתו בכללותה, בהקשר ההיסטורי והאידיאולוגי של זמנו. עם התגבשות התנועה הציוניתכמערכת של “ציווּיים” לשינוי מוחלט של היהדות ושל היהודים עצמם, מתגלהגופו של ביאליק כזירה מגדרית, גברית במהותה, שמתחוללים בה יחסים מורכבים וזיקות עמוקות, לעתים מתוחות וקונפליקטואליות, בינו לבין העם, הנשים (האֵם והאהובה),המלים והשירה – ובינו לבין עצמו. המחקר מבקש כך להאיר את הזיקה המשולשת ביןסובייקטיביוּת גברית, לאומיוּת ושירה.מתוך קריאה קפדנית ורגישה ותוך התייחסות גם לביוגרפיה של המשורר, טוענת חמוטל צמיר כי ביאליק הציב את עצמו – הן את גופו והןאת נפשו – כזירה שבּה, מתוכה ובאמצעותה ביקש “להוליד” את האומה. החרדהשיצרה בנפשו נוכחותו החסרה של אביו, לצד יחסים סימביוטיים עם אמו, מיתרגמת אומתבטאת בשירתו בשבר של ה”אני”, בשורש התשוקה שלו. שבר זה משתקף בחזרהבפרויקט הלאומי שהוא כתיבתו.