פרסום // כתב עת: קובץ מחקרי בקעת הירדן - ג (ראובן גפני) [עברית]

כתובת ההודעה: https://www.hum-il.com/message/9021221/

קובץ מחקרי בקעת הירדן, ג (תשע"ט).

תוכן עניינים

עקיבא לונדון – ענף התמרים בבקעת הירדן לאורך הדורות: היקף הענף, מקומות הגידול ומחיר הפרי, עבר מול הווה 7

ראובן גפני ואורית שלום – דרך בית שאן-יריחו ומשמעותה בעת החדשה, 1970-1800 41

אפרת קנטור – "אבל עצביה ברזל": על האופן שבו משקפות אנדרטאות בבקעת הירדן את דמותה ואת תדמיתה של ההתיישבות לאורכה 67

פתחי דברים

"הזיכרון אינו נחלת העבר בלבד, אלא הוא גורם של מחשבה, מופת ומעשה לעתיד, וזה אופייה של אנדרטה זו […] כאשר מקים עם גלעד לגיבוריו […] כאשר אנו עושים עכשיו, הרי למעננו נעשה הדבר".

(ראש הממשלה גולדה מאיר, דברים בטקס חנוכת אנדרטת הבקעה, 28 בנובמבר 1972)

קובץ זה, השלישי בסדרת "מחקרי בקעת הירדן", מאגד בתוכו שלושה מאמרים רבי-תוכן ועניין, המבוססים על הרצאות שנישאו במהלך כנס מחקרי הבקעה השלישי, שנערך במועצה האזורית בקעת הירדן בי"ד באייר תשע"ח (29 באפריל 2018). כמדי שנה, במהלך הכנס נישאו הרצאות במגוון נושאים הנוגעים לבקעת הירדן ולקורותיה מן העת העתיקה ועד ימינו: חקלאות והתיישבות; ארכיאולוגיה והיסטוריה; ביטחון ומורשת קרב. שלושת המאמרים המכונסים בקובץ זה מייצגים אף הם תחומי מחקר שונים מאוד אלו מאלו, המשקפים יחד חלק מן הפסיפס המחקרי ההולך ונוצר סביב בקעת הירדן בשנים האחרונות. זאת, גם הודות לכנסים השנתיים הנערכים במועצה.

מאמרו המקיף והמעמיק של ד"ר עקיבא לונדון מתמקד בענף גידול התמרים באזור בקעת הירדן למן העת העתיקה ועד לעשרות השנים האחרונות. זאת, תוך סקירה של זני התמרים שגודלו בבקעה בתקופות השונות; אופן שימורם ושיווקם; מחיריהם המשוערים; שיטות ההשקיה המתפתחות; והיקפי השטחים ששימשו לגידולי התמר לאורך השנים. עיון במאמר מגלה, כי כבר בתקופות קדומות היה התמר ענף חקלאי מוביל בבקעת הירדן ובסביבתה – וכתוצאה מכך גם בכלכלת ארץ ישראל כולה.

מאמרם של אורית שלום וראובן גפני הוא סקירה היסטורית על התפתחותה, עיצובה הפיזי ומשמעותה הגיאוגרפית של דרך בית שאן-יריחו בעת החדשה (עד לשנים הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים). סקירה זו מעלה כי הטיפול החלקי – והדל בדרך כלל – בידי הגורמים השונים ששלטו בארץ במשך פרקי זמן שונים, מעידה לא מעט על יחסם הכולל אל הבקעה ואל מרחביה, ועל האופן שבו ביקשו לטפל בכלל המרחב המזרחי של ארץ ישראל המערבית.

המאמר השלישי והאחרון, של ד"ר אפרת קנטור, הוא עיון תרבותי-חברתי בכמה וכמה ממרחבי ההנצחה הרבים הפזורים בבקעת הירדן בעשרות השנים האחרונות: אנדרטאות ציבוריות, פינות הנצחה אישיות, מצבות לנופלים ועוד. זאת, תוך בחינת מקומם ומשמעותם של נופי הזיכרון במרחב הגיאוגרפי והחברתי של הבקעה; בדיקת האופן המשתנה שבו משמשים אתרים אלו בפועל כמרכזי הנצחה ופעילות זיכרון, הן עבור תושבי הבקעה עצמם והן עבור קבוצות אוכלוסייה אחרות; וניסיון לקבוע באיזה אופן משקף נוף הזיכרון וההנצחה בבקעה תופעות רחבות הרבה יותר, המתרחשות בה ובסביבתה לאורך השנים.

כמדי שנה, חובה נעימה במיוחד היא להודות לכלל השותפים שתרמו לקיום הכנס השלישי ולשותפים הנאמנים בהפקת קובץ זה עצמו: המועצה האזורית והמרכז הקהילתי בקעת הירדן; מו"פ אזורי מזרח – יהודה ושומרון ובקעת הירדן, וקבוצת החברים "עמיתים לטיולים". תודה מתמשכת גם לשושנה תנעמי העורכת הלשונית, לשמעון בן שחר על מלאכת העימוד ולמיכל רוזנפלד על עיצוב העטיפה.

תקוותנו שקובץ זה – כמו קודמיו – ישמש את כלל העוסקים במחקריה של הבקעה ובסיפור קורותיה, במרחבים חינוכיים, אקדמיים, סביבתיים ואחרים.

ראובן גפני

תזכורות יישלחו 10 ,5 ,2 ימים לפני האירוע וביום האירוע
השתנה בהצלחה