אביהו זכאי, העט מול החרב: אינטלקטואלים גרמנים גולים במאבק נגד הנאצים, מוסד ביאליק, ירושלים 2020
במהלך שנת 1942 סערו וגעשו הקרבות בסטלינגרד, והג’נוסייד הנאצי הגיע לשיאו. גורל הציביליזציה ההומנית המערבית היה תלוי על חוט השערה. “העט נגד החרב” מסב לראשונה את תשומת הלב למניעים המשותפים העומדים מאחורי ארבעה חיבורים יוצאי דופן, שהוחל בכתיבתם בשנה גורלית זו בידי מלומדים גולים מגרמניה, אשר יצאו חוצץ נגד הברבריות הנאצית. הרשימה נכבדה ביותר: דוקטור פאוסטוס מאת תומאס מאן (1947), המיתוס של המדינה מאת ארנסט קסירר (1946), מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב מאת אריך אָוּאֶרבַּך (1946), ודיאלקטיקה של נאורות מאת מקס הורקהיימר ותיאודור אדורנו (1944). כל חיבור זיהה פן מיוחד בקטסטרופה הגרמנית ותקף אותו: תרבות (מאן), פילוסופיה של המדינה (קסירר), פילולוגיה (אוארבך), ופילוסופיה וסוציולוגיה (הורקהיימר ואדורנו). המחבר אביהו זכאי מנתח כל חיבור וחיבור, מסביר את הקונטקסט ליצירתו, ומאיר את הקשרים שבין ארבעת החיבורים הללו. מלומדים עד כה חקרו בנפרד את המורשת הייחודית של כל אחד מהמחברים הללו, אך איש לא התבונן בהם בצורה קולקטיבית ולא בחן את הרגע של שנת 1942, אשר היווה קו פרשת דרכים מכריע בקריירות שלהם. תחושת דחיפות עמוקה ניצבת מאחורי מלחמת-התרבות המקיפה שערכו כנגד הברבריזם הנאצי, והבהילות בעבודותיהם מחייבת תשומת לב. הטראומה שחוללו הנאציזם והפשיזם הביאה אותם להניף את עטם נגד הברבריות הנאצית, ובדרך זו הם גם שינו את קווי המתאר ותכני ההיסטוריה האינטלקטואלית המודרנית.
הוצאת מוסד ביאליק. יצא גם באנגלית בהוצאת SUNY
https://www.bialik-publishing.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=5088