ב-30 בינואר 1889 נמצא הנסיך רודולף בן השלושים, יורש העצר של בית הבסבורג שליטת הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ירוי באחוזתו במאיירלינג, יחד עם אהובתו הצעירה בת ה-17.
כח המשיכה של האירוע נובע מהניחוח הצהבהב העולה מהאירוע, שנקשר למעמדה המיוחד של המשפחה המלכותית ברחבי הקיסרות כסמל וכמגדירה של הזהות הקולקטיבית, ובה בעת כספקית של שערוריות ומעשיות רכילאיות. אך יש לו היבטים היסטוריים חשובים, בנוסח “מה היה קורה אילו…” והאם היו תהליכים כלשהם שנגדעו בשל מותו. תפיסת עולמו של רודולף אמנם התעצבה על ידי החינוך הצבאיה ספרטני שקיבל ועורר בו התנגדות עזה, והרעיונות הליברליים שנחשף אליהם בהשכלה שהקנו לו מוריו הפרטיים, ויחסיו המורכבים הם הוריו – הקיסר פרנץ יוזף והקיסרית אליזבת (סיסי). הנסיף היה אהוב על אזרחי הקיסרות, ואף על היהודים. במסעיו בעולם ביקר גם בירושלים והתקבל באהבה על ידי תושביה היהודים.
ולסיפור התעלומה – לנסיך היו אהבות, אך כיורש העצר הוא נישא לנסיכה שטפאני, בתו של מלך בלגיה, ב-1881. אלה לא היו נישואי אושר ואהבה, ורודולף נכנס לקשר אהבה עם ברונית צעירה בת 17. ב-30 בינואר 1889 נמצאו השניים ירויים באחוזתו של הנסיך. שתי המשפחות הקפידו לטשטש סימנים המעידים על מה שהתחולל שם, והיו טענות מטענות שונות שהיה זה רצח והתאבדות, התאבדות כפולה או רצח כפול (על אף מכתב ההתאבדות שהשאיר רודולף לאשתו). רק ב-2015 נחשפו מכתביה של הברונית הצעירה, המעידים על כוונתם של השניים להתאבד משום שלא יכלו לממש את אהבתם.
הנסיף רודולף וסיפורו מופיע בסרטים, ספרים, תסכיתים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה, שחלקם הוקדש לדמותו ולרציחתו/התאבדותו. לא מעט תסכיתים וסרטים תיעודיים ניסו להתחקות את האמת. ראו לקט של אפיזודות מסרטים אודותיו, כגון “מאיירינג” בכיכובם של עומר שריף, קתרין דנב, ג’ימס מייסון ואווה גרדנר וסרטים אחרים. תקציר של חייו, כולל תפיסת עולמו הפוליטית והחברתית וניגודה ביחס לאביו ניתן למצוא כאן.
ובעברית: האזינו לתכניתו של מיכאל הרסגור ז”ל במסגרת “שעה היסטורית” – על רודולף פון הבסבורג יורש העצר, וקראו את הפרולוג של “עשו” מאת מאיר שלו, שנכתב בהשראה דמותו של רודולף ומחבר בין ביקורו בירושלים להתאבדות הכפולה.
