< Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

קול קורא // למאמרים (כתב עת): מסגרות מדיה, גיליון נושא: תקשורת ואלימות בישראל (יובל גוז'נסקי ותמר כתריאל) [עברית] דדליין לתקצירים=11.11.21

Message URL: https://www.hum-il.com/message/1100700/

חוקרים וחוקרות בתחום מדעי החברה והרוח בוחנים שאלות רבות לגבי האלימות, המוגדרת באופן מילולי כמעשה של תוקפנות כלפי אחר. בניסיון להמשיג אלימות, מבחין אריאל הנדל (2011), בעקבות אריאלה אזולאי ועדי אופיר (2008), בין אלימות מתפרצת, דהיינו אירועי האלימות שבהם התקשורת מרבה לעסוק, לבין אלימות מבנית העומדת ביסוד הסדרים חברתיים, המצמצמים את החרות והאנושיות של הנפגעים, והזוכה לעיסוק תקשורתי מצומצם. כמו כן, מזהה הנדל מספר רכיבים של האלימות כפעולה חברתית: הגורם הפועל (כולל כוונת הפעולה); הפעולה האלימה עצמה; מושא הפגיעה (הגורם הנפגע); ושדה ההסדרה (השלטון, המשפט ומקורות סמכות אחרים).
האלימות מלווה את החיים בישראל ומעסיקה את השיח התקשורתי כמעשה של יום-יום: ברחובות ובכבישים; ביחסים זוגיים ובתוך המשפחה; על רקע לאום, אתניות, מעמד, דת, גיל, מגדר או נטייה מינית. ניתן למצוא ביטויים רבים לאלימות בתקשורת: בעיתונות, ברשתות החברתיות, בטלוויזיה וברדיו, בגיימינג ובמוזיקה, בפרסומות ובתוכן עלילתי ותיעודי. מחקר התקשורת בישראל מציע התבוננות באלימות מזוויות מחקר שונות: בסוגים של אלימות, אתרים וז’אנרים של אלימות, סוכנים של אלימות, אופני הייצוג של אלימות ובהסדרים המוסדיים בתוכם היא פועלת.

גיליון נושא זה של כתב העת מסגרות מדיה מבקש להוסיף ולעורר את הדיון והמחשבה האקדמיים סביב הממשק בין תקשורת לבין אלימות בהקשר הישראלי. לפיכך, אנו מזמינים חוקרים וחוקרות לשלוח מאמרים אמפיריים ותיאורטיים וכן מסות קצרות מכל זוויות חקר התקשורת סביב הנושאים הבאים (אך לא רק הם):

• אלימות בסיקור עיתונאי. כיצד העיתונות מסקרת אלימות? למשל, כיצד מוצגת אלימות מינית ומגדרית (“טרור מגדרי”)? אלימות ממסדית? אלימות כלפי קבוצות מיעוט? אלימות במקום העבודה? אלימות בספורט? אלימות בהקשרי מחאה של קבוצות חברתיות שונות? אלימות כלפי נשים? אלימות כלפי ילדים? אלימות כלכלית? אלימות בחברה הערבית?
• אלימות כלפי אנשי.ות תקשורת.
• לגיטימציה ודה-לגיטימציה תקשורתית לאלימות.
• כיצד מפרשים קהלים שונים את השיח התקשורתי על אודות אירועי אלימות?
• אלימות ברשתות חברתיות. למשל, שיח אלים סביב עמדות שונות ביחס לקורונה.
• אלימות בשיח הפוליטי-תקשורתי. למשל, סביב דיונים בכנסת, סביב הכיבוש, סביב פינוי התנחלויות, סביב דיוני התקציב ועוד.
• אלימות ככלי שיווקי ושיווק אלים.
• אלימות בתוכן עלילתי. למשל, בטלוויזיה לילדים לעומת תוכן למבוגרים.
• אלימות בקולנוע תיעודי, בגיימינג, בקומיקס, במוזיקת מחאה, בתכנים של רדיו ופודקאסטים
• הדיון התקשורתי על גבולות האלימות ועל אי-אלימות.
• דוברות ככלי בשירות אלימות ממסדית.
• אלימות כלכלית: הון, עיתון, שלטון.
• אלימות כפעולה תקשורתית ותקשורת כסוכן אלימות.
• אלימות מילולית.
• אופני ייצוג חזותי של אלימות בתקשורת.
• אלימות שלטונית, ממסדית ותרבותית.
• אלימות “כבושה”: שיח האיום, ההרתעה וההתחמשות.
• אירועי אלימות בזיכרון הקולקטיבי.

http://isracom.org.il/.upload/%20%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%20%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%20%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F.pdf

You will get reminders 10 ,5 ,2 days before the event
Event successfully added