בדומה לשיח הפמיניסטי העכשווי, גם אוהדי הפמיניזם של שנות ה–20 במאה שעברה האמינו שהוא מתקדם למדי. אז, בניגוד להיום, הם עסקו בהקלת עבודות הבית על נשים. המחשבה שנשים לא אמורות לנהל דווקא את משק הבית לא שררה באותה תקופה, ואם כבר נגזר עליהן לנהל משק בית — יש להקל עליהן ככל האפשר, סברו אז הפמיניסטיות. באווירה הזאת הוצג ב–1926 לעולם “מטבח פרנקפורט” — מטבח יעיל לאשה המודרנית שנהפך במהרה לאבטיפוס מיתולוגי המשפיע עד היום על האופן שבו מתוכננים מטבחים ביתיים.
את מטבח פרנקפורט תיכננה האדריכלית האוסטרית מרגרט שוטה־ליהוטצקי, שנחשבת לאדריכלית־אשה הראשונה במדינתה. היא עשתה זאת עבור פרויקט דיור ציבורי עצום ממדים של עשרת אלפים יחידות דיור, שקם בפרנקפורט ותוכנן על ידי האדריכל הגרמני ארנסט מאי. הוא נחשב למטבח המודרני הראשון ולאחד מאבני הדרך שהוליכו לבסוף גם לשינוי התפישה לגבי מטלת הבישול. המטבח הזה כל כך משמעותי בהיסטוריה של העיצוב ותכנון הבית, עד שלפני שנתיים נרכש דגם שלו על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA).
מה הם מאפייניו? הוא מינימלי בשטחו — 1.9 על 3.44 מטר — ויעיל להפליא: אין בו דבר שאינו פונקציונלי. הוא תוכנן באופן מדעי וכל פרט בו הוא פרי מדידות וחישובים. ליהוטצקי בדקה עם שעון־עצר את משך הזמן של פעולות שונות במטבח ובחנה את תנועות הגוף הנדרשות להן, ורק אז ניגשה לתכנון. בעיני רוחה היא ראתה יחידה של מפעל יעיל הניתנת לשכפול. מטבח פרנקפורט מכיל דלת הזזה כדי לחסוך מקום וחלון לכניסת אור ואוויר טבעיים. הוא כולל תנור אפייה ומיקום לארגז קרח, שבהמשך התחלף למקרר. יש בו שלל ארונות אחסון המודבקים לקירות ללא רווחים כדי למנוע הצטברות לכלוך ולהקל על הניקיון. הארונות מונחים בגובה העיניים כדי לחסוך תנועות מיותרות.